אברהם שטרן (יאיר)

מנהיג ארגון המחתרת "לוחמי חירות ישראל" (1907–1942)
(הופנה מהדף אברהם שטרן)

אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר 1907 - 12 בפברואר 1942), לוחם מחתרת ומשורר עברי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חירות ישראל" (לח"י). נודע גם בכינויו המחתרתי "יאיר".

אברהם שטרן

מדבריו

עריכה
  • "משורה משחרר רק המוות." ~ מתוך "חיילים אלמונים"
  • "אלוה, רחץ בדמנו צואת לשונם הנואפת: המורד - מטורף, וגואל דם עברי - עבריין!".
  • "מקור הרעה איננו בזה שאנו מיעוט בכל, אלא בזה שאנו משועבדים."
  • "עַד תִּקרָא עַל חֶברוֹן שֵׁם תֵּל-חַי" ~ מתוך "מברכנו ארור"
  • "בדמי לעד תחיי." ~ מתוך "הרי את מקודשת לי"
  • "נקביל פניו, יהיה דמנו מרבד אדום ברחובות, ועל מרבד זה מוחותינו כשושנים הלבנות." ~ מתוך "חיים אנחנו במחתרת"
  • "יש להאמין בכוחנו, גם באדם וגם ברוח, יש להעיז ולהעפיל. לא לסמוך על שליטים בארמונותיהם שיעשו בשבילינו. ארמונות נהרסו וכסאות שליטים מוגרו בידי האדם הקטן, שהכיר פתאום, כי כוח לו ולפעולה נוצרו ידיו."
  • "דבר אחד ברור: דרך כשרה, שסופה כישלון, פסולה היא. דרך 'פסולה', שסופה ניצחון, כשרה למהדרין שבמהדרין."
  • "לא יכולתי ולא רציתי ללכת בדרך אחרת מזו שהלכתי בה. אינני מתחרט אף לרגע קט ולעולם לא אצטער על כך." מתוך מכתב לאשתו
  • "אפילו עלינו, קבוצה קטנה כמו שהננו, למלא תפקיד אחד בלבד, דיינו. כי זהו תפקיד היסטורי. עלינו להופיע כחיידק ראשון שבארסו יכניס רקב באותה אימפריה עולמית, שהרימה עתה ידה עלינו. וזאת כדאי לעשות, אפילו נגווע במורסת הפצע האנוש שנגרום לה."
  • "עמנו הוא עם בעל תרבות והתפתחות גבוהה מזו של שאר העמים. אנו בעלי ערכי מוסר נעלים יותר. יש כוללים זאת בשם עם נבחר. עלינו להיות לכת סגולה בתוך עם סגולה; כת נושאי רעיון קדוש; כת שוחרי החרות ולוחמיה, אשר פניהם לגאולה השלמה של האומה כולה ברוח ובחומר, כיבוש המכורה ותקומת המלכות. על העם העברי הגדול ללכת בדרך האדנות והשררה עד סוף כל הדורות. העם העברי הנהו עם סגולה. שונאי ישראל מבחוץ, הטוענים כי נחות דרגה הנו, וממעטי דמותו מבפנים, שאינם מאמינים בגדולתו, לא יוכלו לשנות את העובדה הזאת, תולדותיו המופלאים עטורים עטרת גבורה; קיומו ופריחתו בשטח הגלות, הגילויים הנצחיים של שכינתו העברית שהיו לאור לעולם כולו – אלה יבואו ויוכיחו... מלחמות היהודים ובפרט מלחמות השחרור שלהם עמדו תמיד בסימן הדת. מלחמת החשמונאים, מלחמת הקנאים, מרד בר כוכבא – התחוללו כולם כשהנכרי חילל את קודש קדשיה של האומה. הדת הזאת היא ששמרה על חיי האומה. ההשתייכות אליה היתה כנתינות המדינה; סידור כדרכיה, תורה כחוקת המדינה וטלית כדגלה וכל הבוגד במדינת הדת היה מוציא עצמו מכלל האומה. הודות לקנאות דתית זו נשאר הדם הלאומי בטהרתו העברית. הודות לקנאות דתית זו קמה תנועת חבת ציון ועתה תנועת החרות, שבעורקי אנשיה זורם הדם הקדמון, דם המכבים והקנאים... בתקומתו של בית המקדש יראה העם את סמל הגאולה השלמה. תקוותנו היא, שבקום מלכות ישראל על תילה, ימלוך העם העברי במכורה כמלוך מלך."

מתוך שיריו

עריכה
  • "רַק פִּתרוֹן אֶחָד יֵשׁ: נִצָּחוֹן! אוֹבֵד אוֹיֵב – שִׂנאָה אֵלָיו אוֹבֶדֶת; יֹאבַד אוֹיֵב – חָפשִׁית תְּהִי מוֹלֶדֶת; יֹאבַד אוֹיֵב – אֵל בְּצִיּוֹן יִשׁכֹּן! עִם אֱלֹהִים אוֹ עִם שָׂטָן אֶכרֹת בְּרִית-חַיִּים וָמָוֶת. עֵת לִשׂרוֹת!" ~ לבי חולה באהבת מולדת
  • "כֵּן, גַּם אֲנִי חַיָּל וּמְשׁוֹרֵר! הַיּוֹם אֶכתֹּב בָּעֵט - מָחָר אֶכתֹּב בַּחֶרֶב; הַיּוֹם אֶכתֹּב בִּדְיוֹ – מָחָר אֶכתֹּב בְּדָם; הַיּוֹם- עַל הַנְּיָר, מָחָר – עַל גֵּו אָדָם." ~ כן גם אני חייל ומשורר
  • "רְצוֹנֵנוּ: לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי-חוֹרִין! חֲלוֹמֵנוּ: לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ!" ~ מתוך חיילים אלמונים

נאמר עליו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך ב, פרק ט, עמ' 835.