אברהם שלונסקי

אברהם שלונסקי (1900 - 1973), משורר עברי ישראלי.

מתוך שירים שכתב

"הדלתות שמכאן ומכאן, באינסוף הפרוזדור הריקן, הפתוחות מגבי, הסגורות לפניי."
"הרפה וסלח נא, הסולח, מאווינו הרעים. חמדנו לכת."
"הוא כל כך גבוה, איך תשיג ידי לקטוף כוכב מבשיל."
"יש מטעם הפרי הבשל בגופו של אדם לעת בוקר."
"הרחוב המקשיב ונפעם כמרחיב לקראתו נחיריו."
"כְּשֵׂיָה צוֹלְעָה נִשָּׂא תֵּבֵל פֹּה מִתַּחַת לְבֵית-הַשֶּׂחִי."
"אֲדָמָה גְּלוּלָה פֹה — מְגִלַּת בְּרִית חֲדָשָׁה, וְאָנוּ — שְׁנֵים-הֶעָשָׂר."
"עוד צמרמרת-צנה בפניהם, בגבם כבר נושף השרב."
"קדימה! דגל החופש ביד אדם משחרר אסוריו."
"כתוב לי שירים! הנה המחברת, הנה גם העט."
"אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת בְּבַקָּשָׁה לִשְׁכֹּחַ, שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְגַם שֶׁלָּךְ שֶׁלִּי."
" מה הפלא שיש כאן גרעונות כאלה, ושמגודל הבזבוז הכיס הוא ריק ואין בו זוז."
"כי שבעה הם ימים ימות השבוע ושבעה יש קנים למנורה, ומי אשר הדליק המנורה בנפש, הוא ייצק השמן לאורה."
"וכאן נסיים באִמרה חשובה, אִמרה מפורסמת מכוש ועד הודו: "במקום שעומדים בעלי-משובה, שם רק משורר ותינוק יעמודו"".

מתוך שירים שתירגם

"לא על הלחם לבדו יחיה אדם, אבל הרי ברור לכל בשר, כי סוף כל סוף אנחנו רק בשר ודם." ~ ברטולט ברכט
""את חכי לי ואחזור...זאת נדע רק אני ואת, כי יותר מכל אדם לחכות ידעת." ~ קונסטנטין סימונוב
"רק אלייך פה הלילה, ינהר לו שירי, אל היער אנא בואי, יקירה שלי." ~ לוודויג רלשטאב

חידודי לשון

"הרי החדשות ועיקרן תחילה..." ~ כשישב בקפה כסית ועברו לידו נערות צעירות זקופות חזה
"מעט התה שנשאר מהקומקום." ~ על תיאטרון המטאטא ותיאטרון הקומקום שקדם לו
"אנס לחדר נכנס, הפשיל המכנס, אנס ונס, אנה נס?"
"אל תקרי: עוֹלימפּוס אלא יוֹרדימפּוס."
"פרסים זה שער פרוסטיטוציה." ~ בהקשר לפרסים המוענקים לסופרים ומשוררים

שלונסקי: "פה רך ברצון אקבל ממך!" ~ לנערה שרצתה להגיש לו פרח

הנערה: "אבל התכוונתי בחי"ת."

שלונסקי: "את החטא אני לוקח על עצמי." (בהתייחסות למערכה 5, סצינה 1 מתוך "רומיאו ויוליה")

שלונסקי: "מה תעשי הערב?"

נערה: "אשתעשע לי בדד."

שלונסקי: "האם אוכל להשתעשע עמך בדד השני?"

מתוך מכתביו

"השתכרתי מלשמוע אותך, מלראות אותך, לחוש אותך דרך אותיות המכתב, דרך המגע החם של הכתב ושל מלותייך — אבל לעולם איני שיכור באמת, כמו פיכחות, כשהיין היחידי והחזק הנמצא במרתפי הוא חד־פעמיותה של אהבת אמת."
"בכתיבה אליך ובקריאת מכתביך אני נושק לך ומנושק על ידך ללא סוף. האינך חשה בכך?"
"אמרתי לך הכל, ללא דיבור. 'לדבר' זה לעיתים קרובות להחריש אוזניים, זה תחליף לרגשות, — הרי לכן אנחנו כותבים שירים ולא מלים, ניגונים, אימאז'ים, הסוואות מוסיקליות של תשוקותינו המבוישות. מפני שכל מה שהוא יפה ואמיתי הוא מבויש."
"מי שמאוהב (או אולי מוטב להגיד שאוהב) אין לו שעון, יש לו לוח שנה, ושבוע ציפייה הוא כמו חצי נצח."

שונות

"המהפכה היא הכירורג של ההיסטוריה! גם הכירורג ידיו מגואלות בדם - אך זה דם ההצלה, דם הישועה."
"אני מציע תחליף לאלוהים: התערוכה שנערכה מתוך 'האוהל'. צריך שימצא בית כנסת חדש, היינו שבמקום אלוהים נעמוד אנחנו. שהפייטן ימצא בחוגו של הצייר, והצייר בחוגו של המוסיקאי, ו'האוהל' יכול לשמש לנו תחליף של אלוהים לבית-הכנסת של אמנות." ~ בפתיחת תערוכת אמנים מודרניים ב"האוהל", 14 בינואר 1926.