פתיחת התפריט הראשי

אגדת שלושה וארבעה

אגדה מאת חיים נחמן ביאליק
"וַיּוֹשֶׁב אֶת־בִתּוֹ בְתוֹךְ הַמִּגְדָּל."

אגדת שלושה וארבעה היא אגדה עתיקה שמקורה במדרש יהודי קדום ועוסקת בסיפור נישואיה של בת שלמה. עובדה על ידי חיים נחמן ביאליק לסיפור.


  • "בַּת חֲמוּדוֹת יְפֵהפִיָּה הָיְתָה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר אֵין בְּכֹל־הָאָרֶץ מָשְׁלָהּ, וַיֶּאֱהָבֶנָּה הַמֶּלֶך כְּנַפְשׁוֹ... וַתִּמְאַס בִּשְׁאוֹן הֵיכְלֵי עֹנֶג, וַתִּבְחַר לְהִתְהַלֵּךְ בּוֹדֵדָה וְדוֹמֵמָה בְגַן הַמֶּלֶך אוֹ לְהַשְׁכִּים לַכְּרָמִים וְלִתְעוֹת בְּמִשְׁעוֹלֵיהֶם."
  • "בהַגִיעַ לָהּ עֵת דּוֹדִים, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי־הַמְּלָכִים מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק לְדַבֵּר בָּּה אֶל אָבִיהָ, וְאוּלָם הַנַּעֲרָה בַת הַמֶּלֶך הִסְתּירָה פָנֶיהָ מֵהֶם וְלֹא שָׁעֲתָה לְדִבְרֵיהֶם, וַיָּשוּבוּ כֻלָּם אֶל אַרְצָם נִכְלָמִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ."
  • "וַיִּדְאַג לָהּ הַמֶּלֶך וַיִּתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ, וַיַּעַל בַּלַּיְלָה הַגָּגָּה, וַיַּבֵּט בכּוֹכָבִים... וַיָּבֶן בְּאוֹתוֹת הַשָּמַיִם וַיַּרְא – וְהִנֵּה לֹא מֶלֶך וְלֹא בֶן־מֶלֶך נָכוֹן לְבִתּוֹ מֵעִם הָאֱלֹהִים, כִּי־אִם נַעַר עָנִי וְאֶבְיוֹן מִדַּלַּת הָעָם, הוּא יָבֹא אֵלֶיהָ לַמּוֹעֵד וּלְקָחָה לוֹ לְאִשּׁה."
  • "וַיֵּרַע לַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַיְּבַקֵּשׁ תַּחְבּולָה לְהָפֵר עֲצַת הַשָּמַיִם, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אַצְפִּינָה נָא אֶת־הַנַּעֲרָה יָמִים עַד עֲבוֹר הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר רָאִיתִי בַכּוֹכָבִים – וְעָבְרָה הַגְּזֵרָה. וַיָּתָר לוֹ אִי בּוֹדֵד בְּתוֹך הַיָּם, הַרְחֵק מִמְּקוֹם מַעֲבָר אֳנִיּוֹת, וַיִּבֶן שָׁם מִגְדָּל גָּבֹהַ, וְאוּלַמִּים וַחֲדָרִים רַבִּים בּוֹ, וַיַּקִּיפֵהוּ חוֹמָה בְצוּרָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו סָבִיב, וַיּוֹשֶׁב אֶת־בִתּוֹ בְתוֹךְ הַמִּגְדָּל."
  • "הָיָה הַמִּגְדָּל סָגוּר וּמְסֻגָּר מִכָּל עֵבֶר, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. וְהָיָה מִדֵּי יֵצַר לְרוּחָהּ בַּבַּיִת פְּנִימָה – וְעָלְתָה אֶל גָּג הַמִּגְדָּל וְהִתְהַלְּכָה שָׁם לְרוּחַ הַיּוֹם, אוֹ אֶל מַעֲקֵה הַגָּג תִּשּׁעֵן, וְהִבִּיטָה אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם אֲשֶׁר מִסָּבִיב וְהִקְשִׁיבָה לַהֲמוֹן גַּלָּיו וְהָיְתָה לָהּ הָרְוָחָה."
  • "וְנַעַר רָש בֶּן טוֹבִים מִמִּשְׁפַּחַת סוֹפְרִים יָצָא מֵעִירוֹ מֵעַכּוֹ, כִּי צַר לוֹ פִתְאֹם הַמָּקוֹם בְּבֵית הוֹרָיו הָאֶבְיוֹנִים, וַיִּשָׂא נַפְשׁוֹ לְמֶרְחָקִים. וַיֵּצֵא הַנַּעַר מִבֵּיתוֹ וְיָדָיו רֵיקוֹת... וּבְכָל־זֹאת לֹא נָפַל רוּחוֹ עָלָיו וּדְאָגָה לֹא יָדַע, כִּי עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ עֲלוּמִים, וּלְבָבוֹ חָזוֹן וְתִקְוָה, וּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים, וַתְּפַעֲמֵהוּ בְּכָל־הַדֶּרֶךְ רוּחַ טוֹבָה וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְרַנֵּן."
  • "הוּא יָשֵׁן וְנֶשֶׁר עַז וְגָדוֹל יָרַד בַּלַּיְלָה עַל הַשֶּׁלֶד וַיְרִימֶהָ, וַיִּשּׂאֶנָּה בְּפִיו, אוֹתָהּ וְאֶת־הַשּׁוֹכֵב בָהּ, וַיָּעָף עִמָּם וַיְבִיאֵם אֶל מִגְדָּל בַּת הַמֶּלֶךְ וַיַּנַּח שָׁם אֶת־מַשָּאוֹ עַל הַגַּג וַיַּעֲמֹד לְנַקֵּר אֶת־שְׁאֵרִית הַרָקָב מֵעַל הָעֲצָמוֹת. וַיֵּצֵא הַנַּעַר וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּשֶׁב עַל הַגַּג כָל־הַלַּיְלָה, וְהוּא עָיֵף מְאֹד וּמַרְעִיד מִן הַקֹּר וּמֵהַגְּשִׁמִים."
  • "הַבֹּקֶר אוֹר וְהַשָּמַיִם הִטֶּהָרוּ, וּבַת הַמֶּלֶך עָלְתָה עַל הַגַּג, כְּמִשְׁפָּטָהּ יוֹם יוֹם, וַתֵּרֶא אֶת־הַנַּעַר הַזָּר, וַתַּעֲמֹד מֵרָחוֹק וַתִּשְׁאַל: 'מִי אַתָּה וּמִי הֶבִיאֲךָ הֲלֹם?' וַיַּעַן הַנַּעַר בְּתָם־לִבּוֹ: 'אַל נָא תִּירְאִי, הַנַּעֲרָה וְאַל נָא יִחַר לָךְ עָלָי'."
  • "וַתַּחְמֹל עָלָיו בַּת הַמֶּלֶךְ, וַתּוֹרִידֵהוּ בַּלָּאט אֶל חַדְרָהּ, וַתִּרְחָצֵהוּ וַתַּלְבִּישֵׁהוּ, וַתַּאֲכִילֵהוּ וַתַּשְׁקֵהוּ, וַיָּשוּבוּ אֵלָיו כְּרֶגַע זִיו פָּנָיו וְרוּחוֹ הַטּוֹבָה. וַתִּרְאֵהוּ וְהִנֵּה הוּא יָפֶה אַף נָעִים, וַתִּשְׂמַח עָלָיו מְאֹד וַתִּמְתַּק לָהּ שִׁבְתּוֹ עִמָּה. וַתִּצְפְּנוֹ אִתָּה בְּחֶדְרָהּ, וְהַסָּרִיסִים לֹא יָדְעוּ, כִּי הֶעְלִימָהּ מֵהֶם אֶת־דְּבַר בּוֹאוֹ."
  • "וּבַת הַמֶּלֶך רָאֲתָה אֶת־חָכְמַת הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן וְאֶת־שִׂכְלוֹ הַטּוֹב וְאֶת־בֹּר לְבָבוֹ, וַתֶּאֱהָבֵהוּ בְּכָל־לְבָבָהּ וּבְכָל־נַפְשָׁהּ. וַיְהִי הַיּוֹם וַתֹּאמֶר אֵלָיו:'הַטּוֹבָה אֲנִי בְעֵינֶיךָ לָקַחַת אוֹתִי לְאִשּׁה?' וַיֹּאמֶר הַנַּעַר:'לָמָּה תִּשְׁאָלִי עֶבֶד אֲנִי לִרְחֹץ אֶת־רַגְלָיִךְ'. אָז הִגִּידָה לוֹ הַנַּעֲרָה מָה עַזָּה אַהֲבָתָהּ לוֹ, כִּי טוֹב וְיָקָר הוּא לָהּ מִכָּל בְּנֵי־הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ."
  • "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כַּעֲבֹר הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר הָרְאָה שְׁלֹמֹה בַכּוֹכָבִים, וַיִּזְכֹּר אֶת־בִּתּוֹ הָעֲצוּרָה בַמִּגְדָּל, וַיֹּאמֶר לְהֲשִׁיבָה אֶל בֵּיתוֹ... וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶך אֶל חֲדַר הַנַּעֲרָה וְהַזְּקֵנִים הוֹלְכִים אַחֲרָיו. וַיְהִי כְּפָתְחָם אֶת־הַדֶּלֶת – וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה תֹאַר עִם הַנַּעֲרָה בֶחָדֶר."
  • "וַיִּפֶן הַמֶּלֶך אֶל הַנַּעֲרָה וַיִּשְׁאָלֶנָּה בָּחֲרִי אַף: 'סוֹרֵרָה, הַגִּידִי מַה־לָּעֶלֶם הַזֶּה פֹה?' וַתִּפֹּל הַנַּעֲרָה לְרַגְלֵי הַמֶּלֶך וַתֹּאמַר: 'אַל בְּאַפְּךָ, אָבִי הַמֶּלֶך! כִּי רַק עם אֱלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. הוּא שָׁלַח אֶת־מַלְאָכוֹ הַנֶּשֶׁר וַיָּבֵא אֵלַי עֶלֶם חֲמוּדוֹת, וָאֱהִי לוֹ לְאִשּׁה. קָחֵהוּ אֵלֶיךָ וּבָרְכֵהוּ אָבִי!' "
  • "וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶך אֶת־הַנַּעַר: 'מִי אַתָּה? ואֵי־זֹה הַדֶּרֶך בָּאתָ הֲלֹם?' וַיַּעֲמֹד הַנַּעַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲנֵהוּ בְלִי פָחַד, וַיְסַפֵּר־לוֹ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת. וַיַּרְא הַמֶּלֶך אֶת־הַנַּעַר כִּי טוֹב, ויַטֵּ אֵלָיו חָסֶד."
  • "וַיִּקַּח שְׁלֹמֹה אֶת־בִּתּוֹ ואֶת־אִישָׁהּ וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלַיְמָה, וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים וַיָּשֶׂש אִתָּם מָשׂוֹש. וּכְתֹם יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וַיִּקְרָא שְׁלֹמֹה לְחֲתָנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: 'הִנֵּה חֲתַן הַמֶּלֶךְ אַתָּה וּמַמְלַכְתִּי גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, וְעַתָּה שְׁאַל לְךָ מִשְׂרָה כְבוּדָה כִלְבָבְךָ וּנְתַתִּיהָ לָךְ'."
  • "וַיַּעַן חֲתַן הַמֶּלֶךְ: 'אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אִישׁ־סֵפֶר וּבֶן־עֹנִי אָנֹכִי מִנְעוּרָי... עַתָּה אִם טוֹב אֲנִי בְעֵינֶיךָ, יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ נָוֶה בּוֹדֵד וְשַׁאֲנָן עַל שְׂפַת הַיָּם וְיָשַׁבְתִּי שָׁם אֲנִי וְאִשְׁתִּי, וְהָגִיתִי כְּכָל־אֲבוֹתַי בְּפָעֳלֵי אֱלֹהִים וּבְדַעַת דְּרָכָיו'. וַיִּתֶּן־לוֹ הַמֶּלֶךְ כִּשְׁאֵלָתוֹ."