אהוד מנור

פזמונאי ומתרגם ישראלי

אהוד מנור (13 ביולי 1941 - 12 באפריל 2005), פזמונאי ומתרגם ישראלי. בשנת 1995 זכה בפרס אקו"ם, ובשנת 1998 זכה בפרס ישראל.

אהוד מנור

מתוך שיריו

עריכה
  • "עוד מעט כמעט אנו גוף אחד, את ידיך נתת בידי שלי לעד." ~ ברית עולם
  • "אהבה היא כמו אגם שקט, מקלט בסערה." ~ אולי אהבה
  • "איתך אני יודע שרק איתך אני חופשי." ~ אחרי שנסעת (ואותך)
  • "רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי." ~ אין לי ארץ אחרת
  • "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה." ~ אין לי ארץ אחרת
  • "ולעת ערב רוח מפזרת את עלי הגן." ~ אחי הצעיר יהודה
  • "בחמש קם צייד ויצא את ביתו, אל המים צעד ודרך קשתו." ~ אגדה יפנית
  • "בלי חוה אין שלווה... ואני רוצה אך איני מוצא." ~ אין שלווה
  • "איפה היד המושטת לעד אל האחד, האחת?" ~ אם אהבה יש בעולם
  • "כשנתתי לך שעה, לי נתת את חייך. כשנתתי לך דמעה, את נתת לי חיוך." ~ אח, מילת מפתח
  • "נדמה לי שראיתי את עיניה נחות עלי לרגע מול השמש. באור בין הערביים היה לי רגע בית, מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב?" ~ עד סוף הקיץ
  • "הנה אנחנו שניים שלובי צילי ידיים, מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב?" ~ עד סוף הקיץ
  • "אהבה, היא מילה יפה, היא תפילה יפה, היא שפה." ~ אבניבי
  • "עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה." ~ בשנה הבאה
  • "אני יודע שגם את קרבה עכשיו. אביב חלף, קיץ נאסף והגשם שב." ~ מישהו
  • "הימים היחפים של בנימינה – כן, אני זוכר, הכול זרם לאט, השמש לא מיהר, אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר." ~ ימי בנימינה
  • "ה־'למד' שלי וה־'חת' שלך ה־'עין' שלי וה־'ריש' שלך נפגשים סוף סוף עם תוף ישראלי." ~ שיר ישראלי
  • "אין לאן עוד לברוח, לא לא בטוב, לא בכוח זה מזכיר את ימיו של נוח כשכמעט והיה מנוח." ~ מה שיהיה
  • "כי שלום זה לא רק 'היי' ו'יאללה ביי' ו'מה נשמע?' שלום זה גם ההפך ממלחמה." ~ שלום היא מילה שימושית
  • "אדם הוא רק אדם ורוב ימיו לילות ואין אדם מושלם בכל המעלות." ~ בן אדם
  • "חי חי חי, עם ישראל חי, זה השיר שסבא שר אתמול לאבא והיום אני." ~ חי
  • "הדגל שלי הוא הקשת, וההמנון שלי הוא הרוח, המטבע שלי היא השמש והמפה שלי חלון פתוח." ~ הדגל שלי
  • "פעם אחת אחרי שנרדמתי, שמעתי קולות נביחה. חשבתי שבטח אני רק חלמתי אך דלת פתאום נפתחה. כלבה עייפה ומאוד מלוכלכת קיבלה אז חיבוק ונשיקה. נבחה שיותר היא מכאן לא הולכת ואז את פני ליקקה. שאלתי אותה במשך יומיים היכן ולאן נעלמה. אך היא הסתכלה לי ישר בעיניים ובסוף כמו תמיד נרדמה." ~ בתים גנוזים לשיר 'מי ראה את באני' שנתגלו שנים לאחר פטירתו של אהוד מנור[1]

אמרותיו

עריכה
  • "היופי הזה של יצרים אנושיים, חולשות ושאיפה לחופש. אתה רואה שם מבט של אנשים שמוסט לעבר כל מי שנכנס ואת הכמיהה לקשר ולחום."
  • "חלקנו את הדברים הכי אינטימיים שלא קשורים למין או לאהבה, אלא לחולשה האנושית. זה קשר יותר חזק מכל קשר אחר."
  • "אם היה משהו קשה במחשבה על המוות, שאולי ניצב שם בפתח, זה היה מהבחינה הזו שאתה רוצה לראות את הילדים שלך ממשיכים."
  • "אני חושב שהדור שלנו סבל מביטחון עצמי מופרז, מקהות מסוימת, מתחושה שאנחנו חזקים ואנחנו נסתדר ואנחנו צודקים בכל דבר. זו הייתה אופוריה צדקנית. חונכנו להאמין שיבוא שלום, אבל כנראה שאלו היו סיסמאות, כי אנחנו לא באמת האמנו שיהיה אי־פעם שלום. כמובן שאני לא מעלה בדעתי היום לקום וללכת מפה, אבל אני בהחלט שואל את עצמי מה הייתי עושה, אילו הייתי במצב הזה כשהייתי בן 20 או 30. אני יכול להבין את סוג הפחדים של אנשים שקמים ועוזבים."

נאמר עליו

עריכה
  • "היה אינטלקטואל, מאוד משכיל, והכול בענווה ובצניעות." ~ ד"ר גלי מנור, בתו של אהוד מנור
  • "הוא חי בשביל הכתיבה, ואני אומרת לך שעוד לא גילו את אהוד. עוד לא יודעים את כל שיריו ואת מה שיש בהם." ~ עפרה פוקס, אלמנתו של אהוד מנור, בריאיון במלאות 8 שנים לפטירתו של אהוד מנור[2]
  • "הוא ראה כל סרט שהגיע לארץ כולל סרטים מצוירים. כשלא רציתי להצטרף אליו הוא הלך לבד, אהב את הפופקורן, הקולה והמסך הגדול." ~ עופרה פוקס
  • "מות מנור הוא לתרבות הישראלית כאבידת רבין לפוליטיקה." ~ בעיתון למחרת פטירתו של אהוד מנור[3]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שגיא בן נון, בלעדי: הבתים הגנוזים ללהיטו של אהוד מנור, באתר וואלה!, 17 באפריל 2014
  2. ^ הילה אלפרט, ים של געגוע, באתר ישראל היום, 22 במרץ 2013
  3. ^ שגיא בן נון, מישהו דואג לי שם למעלה: הצצה אינטימית לחייו של אהוד מנור, באתר nrg,‏ 18 בספטמבר 2012