אהרן דוד גורדון

פילוסוף, מחנך, ופעיל ציוני

אהרן דוד גורדון הידוע בכינויו א. ד. גורדון (9 ביוני 1856 - 22 בפברואר 1922), מייסד תורת־מוסר שלאחר מותו כונתה "תורת העבודה", הוגה דעות, פועל חקלאי, ומורה־דרך לחלוצי העלייה השנייה ולתנועת הפועל הצעיר בארץ ישראל.

א. ד. גורדון

מתוך כתביו עריכה

  • "החינוך הוא הדרך, האדם - המטרה."
  • "הסתירות כל כך מלאות חיים."
  • "לשאוב חיים מתורות ורוחות שונות."
  • "להשתדל לחיות על האילוזיה, על האירוניה, על ההומור."
  • "ארץ נקנית בחיים עליה, בעבודה וביצירה."
  • "כל אחד מצייר לו את התחייה בצורה מתאימה לצורת נפשיותו."
  • "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור."
  • "לא כל יציאה משעבוד פראי היא גאולה, ואפילו לא כל אבטונומיה היא שחרור שלם, שחרור שלם מבחינת תביעותיה של העצמות הלאומית, והעיקר – מבחינת השאיפות האנושיות העליונות."
  • "השכלה אמיתית היא רכוש גדול, שאסור למנוע אותו מן העובד בזיעת אפיו אם בעל נפש ובעל כישרונות הוא, כי העניות ברוח היא קשה הרבה יותר לאדם בעל נפש מן העניות בחומר."
  • "וממך אחי אבקש רק דבר אחד. לשכוח לשעה את כל הדעות והתורות שבעולם, שכח את כל מה שקראת ושמעת, שכח גם את מה שדיברתי בזה אני, התייחד עם עצמך ועם הטבע, הקשב למה שקורה בעומק נשמתך. אז לא אצטרך להרבות בדברים, אז אולי לא אצטרך לכתוב אליך... אז יהיה לנו לב אחד, אפילו בשעה שדעותינו תהיינה שונות; אז לא נצטרך ללכת בשביל אחד כדי להיות קרובים זה לזה: כל אחד במסלולו ילך, והמסלול לא יהיה קטן. כוכבי השמים לא קשורים זה לזה בחבלים ובכבלים ובכל זאת הקשר שבינהם יותר אמיץ מכל החבלים שבעולם. 'אני' הנני עצמיות מיוחדת, אבל לא מצומצמת בתוך עצמה – זהו סוד כוח הקיום, זהו סוד החיים..." ~ האדם והעבודה, עמוד 168
  • "כי החיים הם דבר שוטף, מתהווה, מתיצר, אין בהם עמידה... את החיים תשיג בחיים, כי החיים הם חיים, כי החיים הם יצירה." ~ אגרת מהגליל, מתוך אגרות ארץ ישראל, עמוד 514
  • "ועוד נזכרתי: והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. ומה אנחנו מבקשים? האם לא מקום בשביל הסולם?"
  • "דומה כי פה בארץ ישראל, כל עצמו של השפע העליון, השופע מכל העולמות לתוך נפשו של האדם. הייתי אומר, כי עצם האין־סוף, עצם האמת, הקדושה, היופי, הגבורה, עצם כל הספירות מושג פה לנפש באופן אחר."
  • "אבל העיקר הוא העם. תחיית העם קודמת לגאולת הארץ. אנחנו מעמידים את הכל על העם." ~ עם אדם
  • "כללו של דבר: באין עם-אדם אין אדם-אדם, אין יחיד-אדם; ומי כמונו, בני ישראל, צריך לעמוד על זה? אנחנו הודענו ראשונה כי האדם נברא בצלם אלהים, אנחנו צריכים ללכת הלאה ולאמור: העם צריך להיברא בצלם אלהים. ולא מפני שאנחנו טובים מאחרים, כי אם מפני שאנחנו נשאנו וסבלנו את כל מה שתובע את זה על כתפינו." ~ עם אדם
  • "העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. חינוך מתוך עצם החיים, מתוך עצם עבודת החיים, חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה." [1]
  • "האחריות והיצירה הן מותר האדם מיתר בעלי החיים. ליצור יודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה, את שמחת היצירה ואת אורה העליון. וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם, מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם... עצם רגש האחריות... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה." [2]

האדם והטבע (1927) עריכה

 עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – האדם והטבע
  • "עולם מלא לפנינו, מרחבים, מרחקים, מעמקים, חיים, אור לאין תכלית ואין חקר – טבול, בן אדם, בתוך מעמקי הים הגדול הזה, פתח כל חדרי לבך וכל בתי נפשך לזרם החיים והאור – חיֵה!"
  • "והיה ביום ההוא וניתנה בך, בן אדם, רוח חדשה, והרגשת רגש חדש, רעב חדש – לא רעב ללחם ולא צמא לכסף, כי אם לעבודה. ומצאת עונג בכל עבודה אשר תעבוד, ובכל מעשה אשר תעשה." 
  • "והיה בעובדך את עבודתך, והיה בעיניך חללו של עולם בית המלאכה ואתה והטבע – העובדים. ולב אחד לשניכם ורוח אחת. ואמרת ביום ההוא: יפה הוא הטבע בפניו, אבל יפה שבעתיים ברוח חייו, בעבודתו."
  • "העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. חינוך מתוך עצם החיים, מתוך עצם עבודת החיים, חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה."

נאמר עליו עריכה

  • "גורדון סבר שהמעשה מאבד את החלק היוצר שבו אם התוצאה נעשית חשובה מהתהליך. לתפיסתו, בכל תהליך של יצירה קיים ממד של חוסר ודאות – וחוסר הוודאות הזה מפחיד את האדם. יצירה משמעותה ללכת קדימה בלי לדעת מה הולך לקרות." ~ מוקי צור
  • "אצל גורדון השיבה אל הטבע היא תובנה רוחנית רגישה הדורשת זהירות של שילוב בין הגות לעשייה אישית." ~ אבינועם רוזנק
  • "הקדיש את חייו ומרצו לא להטפה ושכנוע של אחרים בדרך של ויכוחים אידיאולוגיים עקרים, אלא להליכה בדרך עבודת המידות האישית, שמטרתה הסופית היא בנייה רוחנית פנימית, ולא התנצחות ומאבק חיצוני." ~ עמרי די-נור

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מכתב שלישי, כנרת תרע"ד 1914
  2. ^ מכתב שלישי, כנרת תרע"ד 1914