אהרן מגד
סופר ישראלי
מתוך יצירותיו
עריכה- "אני שוכב ער, שרוי כמו באד חם, כמו באמבטיה, ומנסה לברר לי אותם, לזכור, לשחזר." ~ 'עשהאל'
- "שלושה משרתים בביתם – וילה מרוחקת ממרכז העיר, מוקפת גן גדול – והיא, הרגילה מילדותהּ לעשות בעצמהּ את עבודות־הבית." ~ 'פויגלמן'
- ”גם עם אלה שכבר זכו להגיע ארצה – לא ניתק את הקשר." ~ 'מסע הילדים אל הארץ המובטחת'
- "הודיע לאמו שאיננו רוצה עוד לחיות על חשבונה וכי החליט להרוִויח כסף: הוא יופיע בערבים בהצגות פנטומימה." ~ 'הגמל המעופף ודבשת הזהב'
החי על המת (1965)
עריכה- "שלחה מבטה אל גליונות הנייר שלפני ושאלה מה אני כותב. 'אני כותב סיפור על ספר שלא כתבתי,' אמרתי. צחקה: 'רצית לכתוב ולא כתבת?' – 'כן. רציתי את הספר והספר לא רצה אותי'."
- "סופר, בכל צעד שלו מסוגל להיות פושע. בכל מילה אורב לו השקר."
- "כדאי שאומר כמה דברים על אותו פרק מ'גיבור דורנו', שזיכני בשבחים, בלחיצות יד אין ספור, בטפיחות על שכם; אותו פרק שכמה מבקרים האצים לגלות 'כשרונות' חדשים, עטו עליו כתרנגולת על גרגר של דוחן, הביעו התפעלותם ממנו בלשון 'הנה, דרך כוכב!' – ושאני עצמי... אני עצמי סבור שלא הבינוהו כראוי, על כן שיבחוהו כל כך."
מסע באב (1980)
עריכה- "אך כבר במטוס הג’מבו מניו־יורק, בשעות האל־זמן המתמשכות, לא־יום ולא־לילה, באור החללי העמום, בתכונה הנרגשת, הכַוורתית, השכוכה – אפף אותו ההבל החם, הלח, המחליא. בכלוב הגדול הזה, המרחף בגובה של 30,000 רגל, לא היה גם רגע אחד של מרגוע: פעלתנות בלתי־פוסקת של קמים, מתהלכים, עומדים בתור לפני תאי השימוש, נדחקים אל מבוע מי הקרח, עוברים לגלות מכּרים, להשמיע עצה, להטות אוזן לשמועה, לשאת־ולתת עם הדיילים."
- "ישב שעות בכל ערב, עד אחר חצות, שקוע בסבך הנוסחאות המורכבות של מכניקת הקוונטים, או שוקד לפענח ממצאי הלוויינים הסובבים בחלל – משהו נאצל, טהור, צרוף מסיגי המציאות העכורה, יקומי, נעלה מכל מולדת ארצית, שבו, רק בו, תיתכן גאולה מן הכאב, מן הזיכרון."
עוול (1996)
עריכה- "זה סיפור על עוול קשה שנעשה לאדם. העוול לא תוקן, גם לא יוכל להיתקן, כי האיש איננו בחיים עוד."
- "יצאתי למסע ארוך ורב־חתחתים. אילו ידעתי מה צפוי לי בהמשכו, אולי לא הייתי עושה בו גם את הצעד הראשון, אך נמשכתי אליו כמי שנמשך בחבלי קסם אל הסכנה."
ראו גם
עריכה- 'חדווה ושלומיק' – סדרת טלוויזיה המבוססת על ספרו 'חדוה ואני'