אורנה אנג'ל

פוליטיקאית ישראלית

אורנה אנג'ל (נולדה ב־29 ביולי 1962), פעילה פוליטית ישראלית, כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה למשך שבוע, יועצת ראש הממשלה אהוד ברק ומנכ"לית החברה המנהלת את נמל תל אביב.

  • "ברור שיש כאלו שזה מתאים להם, אבל לא אנשים שעושים להם את הפינוי בינוי. זה מתאים לניו יורק, לעשירים שיכולים לתחזק את זה. גם באזורים מסוימים במרכז זה יכול להיות. אבל לא בכמות הזאת. לפעמים נדמה לי שהמגדלים הם סוג של פיצוי לתיסכול וחוסר סיפוק של אדריכלים וגיאוגרפים המתעסקים בתכנון. האם מה שעושה להם את זה זה לראות מגדל זקור שתקוע לנו מול הפרצוף ודופק את השכבות החלשות? הפקידים רוצים סיפוק מיידי ובגלל זה הם מאשרים מגדלים כי זה הפתרון הקל. תכנון שמיטיב גם עם האוכלוסיות החלשות הוא דבר מורכב מדי ומגדל הוא סמל לעושר וערים כמו נתניה, חיפה או ירושלים רוצות להתנער מהתדמית של עיר ענייה. הוא סמל גם עבור הדיירים, היזמים וגם עבור פקידי עירייה ורשויות התכנון" ~ אורנה אנג'ל על תופעת המגדלים בקו הרקיע של ת"א (אלפי א.ש, "לפעמים נדמה לי שהמגדלים הם פיצוי לתסכול של אדריכלים", אתר MAKO LIVING, תאריך 31.8.2016)
  • "אין שום בעיה גם לטפל במשבר הדיור, גם להתחשב בסביבה וגם להתחשב בבני אדם. ככה צריך להתנהל במדינה שמבינה כבר שאחת הבעיות הכי קשות שלנו היא חוסר החשיבה לטווח רחוק. בסוף, כל דבר שיישאר שם אחרי שלא משנה מי יחתום על התכניות, הוא נשאר שם בשביל הילדים שלנו ובשביל הנכדים שלנו. וזה בידיים שלנו אם אנחנו משאירים להם משהו טוב או אם אנחנו משאירים להם משהו שהם יסבלו ממנו." ~ על סילוק ארגוני הסביבה מהוועדה העליונה לתכנון ובנייה (יגאל מוסקו, "הלקח מהולילנד: להרחיק את שומרי הסף?", באתר mako,‏ 17 במאי 2014)
  • "לא חייבים להבין מה זה קיימות כדי לעשות קיימות. מספיק שחושבים לטווח ארוך ועושים דברים בלב נקי והם יוצאים קיימות. פשוט לא להיות חזירים כלפי הסביבה ולא כלפי האנשים החיים ועובדים בסביבה הזאת. יותר מדי אנשים בארץ חושבים שאם הם עושים לוגו יפה עם עלה או ממתגים משהו כירוק במירכאות זה מספיק. קיימות זה בדיוק ההפך מתרבות הסמוך. קיימות דורשת אחריות ארוכת טווח ורצינות וכדי לעמוד בסטנדרטים שהקיימות מחייבת צריך שהכול יהיה שקוף ומדיד. מדובר בתפיסה ניהולית שלוקחת בחשבון לא רק סיכונים פיננסיים אלא גם חברתיים, סביבתיים וסיכונים כלכליים רחבים יותר. התנהלות לפי עקרונות הקיימות אומרת שכל החלטה שארגון מקבל מתבססת על שיקולים חברתיים, כלכליים וסביבתיים ולא מתבצעת רק מתוך שיקולים פיננסיים." ~ על קיימות והגנת הסביבה (גילי דינשטיין, "פני מלאך: אורנה אנג'ל חושבת על הדורות הבאים", באתר nrg,‏ 30 בספטמבר 2011)
  • "יש בארץ המון קרקעות לא מנוצלות שנמצאות בבעלות המדינה ויש המון מבנים שלא משרתים אף אחד. אין שום סיבה שלא יהיו פתרונות דיור שיתאימו לכל המצוקות שעלו באחרונה על סדר היום, מדיור לסטודנטים וצעירים, דרך דיור לזוגות צעירים ומשפחות קטנות ועד פתרונות למשפחות עם ילדים. יש כמה גורמים שתוקעים את המצב: שחיתות, אינטרסים זרים ומבנים פוליטיים לא יעילים. כשיש יותר מדי גורמים שאחראים למשהו זה תמיד אומר שאף אחד לא לוקח אחריות." ~ על מצוקת הדיור בישראל (גילי דינשטיין, "פני מלאך: אורנה אנג'ל חושבת על הדורות הבאים", באתר nrg,‏ 30 בספטמבר 2011)
  • "המערכת הפוליטית בישראל חייבת בעיניי להתכנס לגושים שיאפשרו למנהיגות לתפקד ולמשול. ההתפרקות של המערכת לרסיסי מפלגות ולקבוצות אינטרסים צרות לא מאפשרת לממשלות ישראל בעשורים האחרונים לתפקד ביעילות, ובטח לא מאפשרת עשייה לטווח ארוך. הכול נשקל לפי שיקולים מידיים וצרים וזה גם מה שהוביל למציאות שהוציאה לרחובות כל כך הרבה אנשים." ~ על הפיצול המפלגתי הרב במערכת הפוליטית שיוצרת תופעה של היעדר יציבות פוליטית והיעדר יכולת תפקוד ממשלתית (גילי דינשטיין, "פני מלאך: אורנה אנג'ל חושבת על הדורות הבאים", באתר nrg,‏ 30 בספטמבר 2011)
  • "חשוב לזכור שזה שמשלבים נשים לא מבטיח שהקול הנשי נשמע. אנחנו עדיין מתפקדות בעולם שערכיו נקבעו על ידי הגברים – יש הרבה כוחניות, אגו ותחרותיות. לפעמים נשים משתלבות בעולם הזה ולא עושות מספיק או לא מצליחות לשנות את הערכים האלה. יש בישראל חקיקה מתקדמת, חובת ייצוג נשים בדירקטוריונים, בפוליטיקה, בחברות ציבוריות וכו', אבל בפועל ברור שאנחנו עוד רחוקים משוויון אמיתי ומהותי. חשוב להדגיש שזה לא מספיק שיהיו נשים בצמרת הפוליטית והכלכלית אלא שאלה יהיו נשים שמשנות משהו במערכות שהן נכנסות אליהן." ~ על היעדר ייצוג הולם לנשים בחברה בישראל (גילי דינשטיין, "פני מלאך: אורנה אנג'ל חושבת על הדורות הבאים", באתר nrg,‏ 30 בספטמבר 2011)
  • "אף אחד לא משלה את עצמו שאפשר לקיים כאן חברה שוויונית לגמרי. ברור שתחרותיות ותנאי שוק הם עניין שחשוב להתקדמות הכלכלית שלנו. העניין הוא שבמשך כמה עשורים לא באמת מתקיימים כאן תנאי שוק הוגנים. מי שחזק כלכלית וחברתית דואג כל הזמן לסדר לעצמו תנאים יותר ויותר נוחים וחוסם את המוביליות של החלשים יותר וזה לא באמת שוק חופשי. כשיש חברה שבה מצד אחד יש שכבה קטנה מאוד שנהנית מעושר פנטסטי, ומצד שני לרוב גדול של הציבור קשה להתקיים – גם אם הוא משכיל ועובד – אין לחברה הזו יכולת להתקיים לאורך זמן." ~ על הפערים החברתיים (גילי דינשטיין, "פני מלאך: אורנה אנג'ל חושבת על הדורות הבאים", באתר nrg,‏ 30 בספטמבר 2011)
  • "הסתיים העידן שבו מספיק לחלק צדקה ולהגיד: 'הנה אנחנו נותנים בחזרה'. הטייקונים צריכים להתייחס לציבור כאל שותף עסקי שלהם. אנחנו חיים בעולם שהופך יותר ויותר שקוף. אי אפשר להתנהל הרחק מעין הציבור. אם פעם ידענו שיש כמה משפחות שכמעט כל הנכסים במדינה נמצאים בבעלותן, היום אנחנו יודעים הרבה יותר ואנחנו דורשים יותר דין וחשבון. בנוסף לכך, אנחנו רגישים יותר להתנהלות סביב נכסים שאנחנו כציבור שותפים להם או מושפעים מהם." ~ על הפערים החברתיים (גילי דינשטיין, "פני מלאך: אורנה אנג'ל חושבת על הדורות הבאים", באתר nrg,‏ 30 בספטמבר 2011)