אזאר נפיסי

אזאר נפיסי (בפרסית: آذر نفیسی, באנגלית: Azar Nafisi) ‏(נולדה ב־1955) היא סופרת איראנית־אמריקאית.

"כאב ואובדן, כמו אהבה ואושר, הם ייחודיים ואישיים."

מתוך ספריהעריכה

  • "כאב ואובדן, כמו אהבה ואושר, הם ייחודיים ואישיים, אי אפשר להעריך אותם בהשוואה לאחרים."
  • "דודה מינה טענה שאמא אהבה את אבי, אבל לא ידעה איך להפגין את אהבתה. זו באה לידי ביטוי בחרדה לביטחונו, בהגנה נואשת על מעשיו הפוליטיים ובדאגה מתמדת לבריאותו. רק הכעס שלה היה עמוק ובלתי ניתן להפרכה."
  • "התחלתי לבלות שעות במיטה, בקריאה. הדגשתי פסקאות, העתקתי אותן ביומני, וקניתי לי הרגל לחזור על שורות מיצירתה של פרוע' פרוחזאד, המשוררת האהובה עליי."
  • "החושניות שחסרה אצלה ביחסים אישיים הגיחה ממנה בפשיטותיה היומיומיות אל השוק."
  • "במשך כל חייה הבוגרים היא שוטטה ברחובות טהראן, מצאה את המוצרים האיכותיים ביותר, את המחירים הסבירים ביותר, התמקחה, שידלה, התקוטטה והתיידדה עם החנוונים."

נאמר עליהעריכה

  • "ספריה של הסופרת האיראנית אזאר נפיסי 'לקרוא את לוליטה בטהרן', ו'דברים שלא העזתי להגיד' משמשים השראה רבה לצעירים שמנסים לעשות שינוי באיראן של היום." ~ גיל תמרי