איך לאהוב את בתך

איך לאהוב את בתך הוא רומן מאת הילה בלום שיצא לאור ב־2021.

עטיפת הספר

---

• "בפעם הראשונה שראיתי את נכדותיי עמדתי מעבר לרחוב, לא העזתי להתקרב."
• "התביישתי בַּקלוּת שבה השגתי את מבוקשי, נבהלתי מהיותן שָלל זמין למבּטַי, אבל גם אני הייתי חסרת הגנה, אילו הסבו מעט את פניהן הן היו רואות אותי שם."
• "הילדות לא עסקו בנעשה בחוץ. הן היו נתונות לעצמן, לדאגותיהן הפעוטות. ילדות עם שיער בהיר ודק שנשפך מבין האצבעות כמו קמח. הן היו לבדן בסלון, יותר מדי בהישג ידי. אילו נשאלתי לא הייתה לי דרך להסביר את הימצאי שם. הלכתי."
• "לפעמים אמרתי לה, את כל כך יפה שאפשר להשתגע, ולאה הייתה מגלגלת את עיניה ומקשה את פניה, וידעתי שבמבטי האוהב, העיוור לפגמיה, אני מאכזבת אותה. ובכל זאת המשכתי. לא הפסקתי. לא הסכמתי לַקיר בינינו."
• "הייתי רוצה מעת לעת לראות עוד סרטים על חיים שמתעקמים ככה, כמעט מעצמם, ולא סרטים על חבטות חיים רועשות. הייתי רוצה לשמוע על זַן המשפחה שלנו, של מאיר ושל לאה ושלי, על טעויות שקל לטעות ולמרות זאת אין מי שיסלח, התאונות הרגילות, אני מתכוונת, פשעי הרצון."
• "נעה בין החדרים, נחצתה בצלב החלון, נעלמה וצצה שוב בחדר אחר, חרגה מהמציאות כאילו באמת עברה דרך קירות."
• "בשום דרך בעולם לא יכולתי לגרום לה לעשות שוב דבר כזה או דומה לו, לעמוד ולשיר מול כולם, חזקה כל כך, לבדה, במילואה, וגם היא עצמה לא הצליחה להיזכר בילדה שידעה להיעמד ולשיר כך, שזרחה למשמע מחיאות הכפיים בסיום, היא לא זכרה את הילדה ההיא, ממש כאילו לא פגשה בה מעולם."
• "עליי למצוא דרכים לספר עליה בלי להיראות מטורפת מצער ובלי לעורר את רחמיהם."
• "חיינו הם סכום המצבים הללו, היש והאין, אנו הוריה של נעדרת מסוג שאיש מסביבנו לא יכול להבין, גם לא אנחנו, ובאפלה הזאת אנחנו מגששים."

נאמר עליו

• "זהו סיפור על המרחק המכאיב שהולך ונפער בין אם ובתה, ועל הניסיון לאחות אותו – בעיקר באמצעות היזכרות ומחשבה, כלומר פעולה שהיא פנימית בעיקרה." ~ אודי בן סעדיה
• "הוא מתרחק מהפרטים הלא הרמוניים שיוצרים את ההוויה הישראלית הרועשת, ונקרא כמו זיכרון של חלום, בסגנון שמזכיר חלק מכתיבתה של אליס מונרו." ~ צליל אברהם