איסאק באבל

סופר יהודי בשפה הרוסית

איסָאק בַּאבֶּל (ברוסית: Исаа́к Эммануи́лович Ба́бель;‏ 1894 - 1940) הוא סופר ומחזאי יהודי־רוסי.

איסאק באבל

מתוך יצירותיועריכה

  • "מדברים בלחש מתוך הרגל."
  • "כאן ממלכתו של הסֵפר – זה מורגש מיד. עובדי הספרייה הם אנשים שדבקו בספר, בהשתקפות החיים."
  • "בבית הם אולי שותים בימי ראשון כוהל מפוגל ומכים את האישה זמן ארוך, אבל בספרייה יש להם אופי לא רעשני."
  • "צירפני אל מניין השוכנים בחדרי לבו: כולו היה כאן עימנו תמיד, זה לבו העליז, שלא התנשא מעולם, שלא ידע חמדנות ודאגה."
  • "הוא קורא קצת משהו, חושב קצת על משהו, מתבונן קצת בציורים שעל המנורות ומשתוחח על גבי הספר."
  • "מדברים בספרייה בקול רם בלתי צפוי, בפתיחות ובהתלהבות, מביעים פליאה על קטע שקראו בספר, ובמלוא ההתלהבות משוחחים עם שכניהם."
  • "מעבר לחלונות הרחבים מסתלסל שלג רך. לא רחוק – בשדרות נייבסקי – רותחים החיים. במרחקים – בהרי הקרפַּטים – נשפך דם."
  • "לא ידעתי להשיב דבר. שמות הציפורים והאילנות, חלוקתם למינים, לאן עפות הציפורים, באיזה צד עולה השמש, מתי מתגברים הטללים – את כל אלה לא ידעתי."
  • "הנופים שלך דומים לתיאור של תפאורה. ייקח אותי השד – על מה חשבו הוריך ארבע עשרה שנה? ... על מה חשבו? ... על שטרות שלא נפדו, על הווילות של מישה אלמן... לא אמרתי זאת לניקיטיץ'. החרשתי."
  • "אם אנחנו ננהל את העסק שלנו כמו בני אדם ולא כמו שַרלַטַנִים, אז אתה תקבל אספקה של אושר ממש עד היום שתמות, שתחיה עד מאה ועשרים שנה."

נאמר עליועריכה

  • "באבל היה זר לריאליזם הסוציאליסטי, היה מחויב לפרוזה הייחודית, האקזוטית והדקדנטית שלו... הוא יכול היה לכתוב רק באמצעות השילוב המיוחד במינו של גסות ופיוט." ~ מאיה ערד