אלברטו מורביה

אלברטו מורביה (באיטלקית: Alberto Moravia)‏ (28 בנובמבר 1907 - 26 בספטמבר 1990), שם העט של הסופר האיטלקי החצי־יהודי אלברטו פינצ'רי.

מתוך ספריו

"הוא רצה לחיות בימים ההם, זמנים טרגיים ואמיתיים, להרגיש אותן שנאות סוחפות, להתעלות לשיאי רגש שאין להם גבול." ~ האדישים (1929)
"קשה יותר להשתחרר מרגשות מאשר מרעיונות: הרעיונות הולכים ובאים אבל הרגשות נשארים." ~ הצער (1960)

"נהגה לשלוח אותו להביא חפץ כלשהו מתאהּ, בעוד היא ממתינה בעמידה זקופה על החוף ליד הסירה. הוא ציית בשמחה נסתרת, עולץ על הארכת חזיון הפלגתם ולוּ בדקות ספורות. לבסוף עלו לסירה, ואגוסטינו תפס במשוטים והֵשיט את הסירה למרחקים. אך במשך זמן רב נותרו בנפשו ההתרגשות וההתלהבות שגרמה לו גאוות־הבן."
"הרחצה הסתיימה, הם שבו ועלו לסירה, והאם אמרה בהתבוננה סביבה בים השקט והזוהר: 'איזה יופי, נכון?' אגוסטינו לא השיב, כי ייחס את העונג שחש על כל היופי הזה של הים והשמיים, בעיקר לקרבה העמוקה שאפיינה את יחסיו עם אמו."

"אולי מפני שהוריו, מתוך אדישות יותר מאשר מתוך סגפנות, לא העלו על דעתם מעולם לספק את יצר הבעלות שלו, ואולי מפני שיצרים אחרים, עמוקים יותר ועדיין עלומים, הסוו את עצמם בחמדנות, נתקף מרצ'לו בלי הרף בתשוקה פראית לחפצים מגוּונים."
"באותו הזמן היה מרצ'לו אכזרי באופן טבעי לגמרי, בלי חרטה ובלי בושה, כי האכזריות העניקה לו את ההנאות היחידות שלא היו תפלות בעיניו, ועדיין היתה ילדותית דיה שלא לעורר חשדות בלבו שלו או בלב אחרים."

"האדם רוצה תמיד לקוות, גם אם הוא משוכנע כי אפסה כל תקווה."
"להנהיג משמעו לדעת להשתמש באחרים בעורמה."
"ככל שאנו מאושרים יותר, אנו מודעים פחות לאושרנו."
"הניגוד מהווה בסיס בלתי צפוי ומתנודד של נפש האדם."
"האהבה כרוכה לא בלבד באשליה אלא גם בשִכחה."
"הייתי מתאבד כדי להשיג במותי את הטוהר שהיה חסר לי בחיי."
"צרה לא ודאית גורמת לדאגה, כי אנו מקווים שהיא איננה אמיתית; צרה ודאית גורמת לזמן מה לשלווה נוגה."