אלזה

אלזה הוא מחזה מאת מוטי לרנר על המשוררת אלזה לסקר-שילר שהועלה על הבמה ב־1990.

"אתה רוצה אולי בידידות עם משוררת, אבל אתה לא מוכן לעשות מאומה למען האדם שבה."
"אני מצטערת ששיריי הם מפה מצוירת של נשמתי, שכל המערות שבי נפתחות לפניך."
"אני מקווה שמלבד האדון הנכבד ישנם עוד יצורים בירושלים, שאפשר לשוחח אתם בשפה שאפשר להבין."
"אני שומעת אותם קוראים אליי, ספרים מקומטים... רועדים מבושה בחשכה, מחכים לי שאבוא ואציל אותם."
"איך שהיא יודעת להכאיב לי. אפשר לחשוב שבגללנו אין לה ילדים. אני לא בטוחה שאנחנו צריכים למהר. אולי כדאי שנעצור רגע, ונהרהר שוב בתוכניות שלנו."
"אני אכתוב כמה שירים. אתה תפרש אותם במאמר. והפרופסור בובר ידידי יפרסם אותו בעיתונים. אתה תהיה מבקר הספרות החשוב ביותר באסיה. כל בעל בית בירושלים ישמח להלין אותנו בצל קורתו."
"הלכתי היום לאורך רחוב המלך ג'ורג' הגשם שבכה אלוהים, ולא ראיתי מלאכים. כאילו התרוקנו השמיים."
"המלאכים משתדלים בשבילי. אתמול, כשהלכתי ברחוב יפו, נח אחד מהם על כתפי ואמר: משוררת יקרה, הנה לך עוד אלף שנות חיים. אבל פאול שלי כעס עליו ואמר: רק אלף? הרי אלף שנים הן בקושי יום אחד..."