אלמו ורות הוא מחזה שכתב חנוך לוין העוסק ביחסים בין בני זוג. הועלה לראשונה על הבמה ב־2009.
- "אדם זקוק ללטיפה."
- "זכותה לשוב ולאהוב אותי."
- "הוא לא מאמין שאת לא שואלת."
- "לך הקדשתי את כל חיי הרוחניים."
- "עליי למצוא בדחיפות תכנים משעשעים אחרים."
- "אולי תהיה לך תוך כך מחשבה חוזרת."
- "ישבן אישה נרדמת. איזו עוצמה."
- "פעם הרמתי צנצנת ריבה והיא לא סירבה."
- "אני מקבל את הנזיפה ברצון ושב לסדרת הפעולות."