אלפונס דה למרטין

אלפונס דה למרטין (בצרפתית: Alphonse de Lamartine)‏ (21 באוקטובר 1790 - 28 בפברואר 1869), משורר ומדינאי צרפתי.

אלפונס דה למרטין

אמרותיו

עריכה
  • "העולם הוא ספר שבו בכל צעד אנו פותחים דף."
  • "אנו מעריצים את העולם בחברתם של אלה שאנו אוהבים."
  • "יחסי האהבה הם נדרים שבשתיקה שהמוסר מגנה והנאמנות מצדיקה."
  • "אני נלאה מן המוזיאונים - בתי העלמין של האמנות."
  • "עם גדול חסר נשמה הוא המון עצום ורב."
  • "אלוהים אינה אלא מילת חלום כדי להסביר את קיומו של העולם."
  • "כאן למטה, יגון ביגון משתלב, יום רודף יום וכאב רודף כאב."
  • "שיכחה מהירה, תכריך שני של מתים, כיסתה את השביל המוביל אל החופים."
  • "ביסודם של כל הדברים הגדולים נמצאת אישה."
  • "מאז ומתמיד המוות היה מקלטה של התהילה."
  • "במקום שאין בו טוהר מידות אין תהילה."
  • "ככל שאנו פוקחים יותר את העיניים, הלילה אפל יותר."
  • "אני בן ארצה של כל נפש חושבת, והאמת היא ארצי."
  • "איזה פשע עשינו כדי לזכות להיוולד?"
  • "האדם הוא אלוהים באמצעותה של המחשבה."
  • "אינני יודע מהיכן אני בא, ואינני בטוח לאן אני הולך."
  • "האמת היחידה שלנו הוא יגוננו."
  • "שמש החיים לא עוד תחמם את המתים."
  • "מוגבל מטבעו, אינסופי במשאלותיו, האדם הוא אל שנפל הנזכר בשמים."

מתוך שיריו

עריכה

הבדידות

עריכה
  • "לעתים על ההר לצל אלון יָשָן, עם שקיעת החמה יושב אני בעצב רב; מטייל לי באקראי ומכוון את מבטיי אל המישור המשתרע לרגליי."
  • "כאן גועש הנחל עם קצף ערפילים, מתפתל ושוקע במרחבים האפלים; שם אגם ללא ניע פורש מימיו הרדומים, וכוכב הערב מתרומם אל השחקים."
  • "על פסגות הרים ככתר עטורים יערות שחורים, קרן אור נזרקת עם הדמדומים, ומרכבת האדים של מלכת הצללים עולה ומלבינה את שולי האופקים."
  • "מה לי עמקים, ארמונות וסוככים, הבלים שעבורי מהם התעופפו קסמים? יער, נחל, סלעים, מקומות מפלט יקרים: לכם תחסר אישה אחת, כולכם ריקים מאנשים."
  • "כאשר עלה מיער נופל על כר דשא, רוח ערב מתרוממת ואותו מעופפת אל העמק; ואני, אני דומה לעלה כמש. כמוהו חיטפיני רוח צפונית זועפת."

העמק

עריכה
  • "נשארה האהבה בלבד כדמות גדולה אשר שרדה מחלום שנמחק."
  • "ימיך אפלים, קצרים כמו ימי הסתיו. שוקעים הם כצללים לצידם של התלים; בגדו בך החסדים, נטשו אותך הרחמים, ובודד אתה יורד בשביל המוביל אל הקברים."

האגם

עריכה
  • "תמיד נסחפים אל חופים חדשים, בלילה הנצחי ללא שוב נחטפים. האם לעולם לא נוכל לזרוק עוגן יום אחד על האוקיאנוס העצום של הזמן?"
  • "הבה נאהב שעה חולפת, הבה נמהר, הבה נשמח; אין כל נמל לאדם, אין כל חוף לזמן; הוא חולף ואנו עוברים מן העולם."

כללי

עריכה
  • "דברים דוממים, האם יש לכם נפש הנצמדת לנפשנו ומאלצת אותה לאהוב?" ~ מולדתי
  • "כשהייתי גאה וצעיר, כאשר פרשתי כנפיי, כנפי נשמתי לרוחות הים כולן, חטפו המפרשים את הרהוריי וצף חלומי על כל הגלים המרים." ~ המפרשים
  • "הו עבודה, חוק עולם קדוש, פלאך הנה קום יקום, רגבי עפר יצמיחו ברוש, אם אגלי זיעה ישקום." ~ עבודה