אלפרד דה מיסה

אלפרד דה מיסה (בצרפתית: Alfred de Musset)‏ (11 בדצמבר 1810 - 2 במאי 1857), משורר, מחזאי וסופר צרפתי.

אלפרד דה מיסה

אהבה

• "אין להתלוצץ על האהבה."
• "לאהוב זה להקדיש גוף ונפש."
• "החיים הם שינה, והאהבה היא חלום."
• "כשאנו אוהבים ההיעדרות והזמן אינם אומרים לנו דבר."
• "אחרי שאהבנו יש לאהוב ללא סוף."
• "אהבה, זה אסונו של עולם, שיגעון מתועב."
• "הו נשיקה! שיקוי מסתורי שהשפתיים מוזגות לעצמן מגביעי צמא."
• "הטל ספק במי שאתה אוהב, כלב או אישה, אך לא באהבה עצמה."
• "אומלל הוא מי שבמיטב נעוריו מתייאש מן האהבה ללא תקווה."
• "מוזר שמי שסובל היה רוצה לגרום סבל למי שהוא אוהב."
• "האהבה חיה מן הרעב ומתה מן המזון."
• "התקווה להתראות גורמת לאהוב את הפרידה."

כללי

• "מי שחי לא טוב הוא מי שחי עבור עצמו בלבד."
• "קברו של הטוב היא כפיות הטובה האנושית."
• "אינני מאמין לדבריך הקדושים, הו ישוע הנוצרי, הגעתי מאוחר אל עולם זקן מדי."
• "הכה נא על לבך. שם נמצא המלאך, שם שוכנים הרחמים, הייסורים והאהבה."
• "אנו יכולים להיות מגוחכים כאשר אנו אוהבים, אך אין אנו יכולים להיות כאלה כאשר אנו סובלים."
• "למה משמש הריב כאשר הפשרה איננה אפשרית? ההנאה שבמריבות היא לעשות שלום."
• "אין חשיבות לבקבוק, העיקר היא השכרות."
• "ככל שהשירים יותר מיואשים, הם יותר יפים; ומהם אני מכיר בני אלמוות שהם אנחות טהורות."
• "הפה שומר על שקט כדי לשמוע את דבריו של הלב."
• "הזמן נושא בכנפיו את האביב, את הסנונית, את הימים ואת החיים."
• "הכל עולה בעשן: המוניטין והתקווה."
• "מי שיכול לנשק יכול לנשוך, ומי שיכול לחבק יכול לחנוק."
• "אמי, אגלה לך את סודי: סירתי הדלה נתקלה בשרטון של עולם שנכשל. אני עומד להפקיד את כל אושרי בידי אהבתך האמהית."
• "החיים הם ורד שבו כל עלה כותרת הוא דמיוני, וכל קוץ הוא אמיתי."
• "החיים כמי הים, אינם נעשים מתוקים אלא כאשר הם מתאדים אל עבר השמים."
• "הנערה היפה ביותר איננה נותנת אלא את מה שיש לה, והחבר המסור ביותר שותק על מה שאינו יודע."
• "אנו משתמשים תמיד ברוע כדי למנוע את הגרוע ביותר."
• "אני שונא עד מוות גניבה ספרותית. כוסי איננה גדולה, אך אני שותה ממנה בלבד."
• "הרוע קיים, אך לא בלי הטוב; כמו שהצל קיים, אך לא בלי האור."
• "כל מה שהיה אינו עוד, וכל מה שיהיה עוד אינו."
• "חבריי היקרים: כאשר אמות טעו ערבה על קברי. אני אוהב את עליה הנוגים."
• "איש אינו מכיר את עצמו, כל עוד לא סבל."
• "איבדתי את כוח החיים, את חבריי ואת שמחתי; איבדתי את גאוותי שגרמה לי להאמין בגאוניותי."
• "העולם הוא בור שופכין ללא תחתית, שבו כלבי ים יודעי דבר זוחלים ומתפתלים על הרים של רפש."
• "בלבו של הסובל מזיכרונות העבר אין מקום לתקווה."
• "הדמעות, תהיינה נעימות או מרירות, תמיד מקלות עלינו."
• "האדם הוא שוליה, היגון הוא בעליו, ומי שלא סבל אינו יודע דבר."
• "ימי עבודה! הימים היחידים שבהם חייתי."