אמיל חביבי

אמיל חביבי (בערבית: إميل حبيبي; 1922 - 1996) הוא סופר ערבי־ישראלי, חבר הכנסת. חתן פרס ישראל לספרות בשנת 1992.

מתוך כתביו עריכה

"אני מכיר אותה טוב מכם."
"מכתבים שנהגתי לכתוב בלי לשלוח אותם."
"הייתם מכנים אותה כמלכה הבלתי מוכתרת של הוואדי."
"היא הגישה לכם קפה וסירבה לקבל את מתנותיכם."
"יש לי ספרי זיכרונות הכתובים בכתב יד מבויש."
"אנחנו התעוררנו והתפכחנו. מדוע אפוא אין הם מתעוררים?"
"איש אינו יכול לשאת שני אבטיחים ביד אחת, ושלושה לא כל שכן."
"כאילו שזה דבר הגיוני שיהיה לסיפור התחלה ושיהיה לו סוף."
"ילד יהודי שהתיישב בקרבתי בלא שאבחין בו מפתיעני בשאלה: 'באיזה שפה אתה מדבר?'."
"ראיתי את יועאד מרימה את מבטה לכיוון השמים, מצביעה לעברנו ואומרת: בהימוג הענן הזה תזרח השמש!"

"בספרות אני מעז לבטא את הרגשות האמתיים שלי."
"אני יודע שבעבודה, יצירה אמנותית, אתה לא יכול לשקר. כל שקר הקטן ביותר נחשף מיד."
אפשר לחיות יחד ובדו־קיום למרות הכול, למרות כל ההיסטוריה."