אפרים סנה

ד"ר אפרים סנה (נולד ב־19 בספטמבר 1944), לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעת עבודה-מימד ורופא במקצועו. כיהן כשר הבריאות, שר התחבורה וסגן שר הביטחון. ב־2008 פרש ממפלגת העבודה והקים את מפלגת ישראל חזקה שלא עברה את אחוז החסימה.

• "בניגוד לחמאס, שירה אלפי רקטות לתוך ישראל, ארגון ההגנה לא הפגיז את לונדון במאבקו נגד הבריטים. גם כאשר לוחמי הפלמ"ח פוצצו מתקנים צבאיים, הם הזהירו מבעוד מועד את החיילים הבריטים, לבל ייפגעו. עד מאי 1948 שלטו הבריטים בארץ ומנעו מהיישוב היהודי ומארגוניו להחזיק בכלי נשק. ההגנה הסתירה את נשקה הדל בתוך היישובים, כי רק שם ניתן היה, בחסותה של אוכלוסייה תומכת, להקטין למינימום את סכנת החשיפה והגילוי. חמאס, לעומת זאת, שולט בעזה באופן מוחלט. לו רצה, יכול היה לשמור את נשקו בשטחים פתוחים. הסתרת הנשק בלב האוכלוסייה האזרחית לא נעשתה מטעמים של יעילות, אלא כדי לאלץ את צה"ל לפגוע באזרחים ולהפיק מכך רווח תעמולתי. גם השיגורים בוצעו לעתים ליד מתקנים אזרחיים. עיתונאים זרים ששהו בעזה בזמן הקרבות, דיווחו על כך כשיצאו מהרצועה. חמאס השתמש בטילים לירי ללא אבחנה על אוכלוסייה אזרחית. הייתה זו החלטת הארגון, לאחר שישראל נסוגה מהרצועה, לא להתרכז בבנייתה, אלא להפוך אותה למשטח לשיגור טילים. לא עצמאות אלא ג'יהאד, כמיטב האידיאולוגיה של האיסלאמיסטים הקיצונים. ההשוואה של לוי מבטאת אולי את העדפתו הרגשית, אך אינה עומדת במבחן האמת ההיסטורית" ~ אפרים סנה תוקף את מאמרו של גדעון לוי שמשווה בין הסליקים של הכוח היהודי הלוחם בארץ טרם הקמת המדינה ב1948 ובין מאגרי הנשק של החמאס במבצע 'צוק איתן' (סנה א., "למה גדעון לוי טועה בנוגע לסליקים", אתר הארץ, תאריך 13.10.2014)
• "ארה'ב (אומנם) תמשיך ותמכור נשק מתוחכם למדינות במפרץ, תמשיך ותסייע לישראל במיזמי הגנה חיוניים - אך לא מעבר לכך. לפיכך, מדינות במזרח התיכון שרוצות להגן על עצמן מאיסלאם קיצוני - יצטרכו לעשות זאת בעצמן! ברית חדשה שתכלול את - סעודיה, מצרים וישראל. סעודיה תתרום את עוצמתה הכלכלית; מצרים את משקלה הפוליטי ועוצמתה הצבאית; וישראל את המימד המדעי והטכנולוגי! בלי הסכם עם הפלשתינים - לא יקרה שום דבר!" ~ אפרים סנה בהציגו תוכנית מדינית ב'וועידת ישראל לשלום' (קדמון ס., "בודד במערכה", ידיעות אחרונות - המוסף לשבת, עמוד 7, תאריך 11.7.2014)
• "קבוצה קטנה כופה על מדינת ישראל להשקיע את מיטב כספה ועוצמתה בהגנת אידיאולוגיה שהיא לא אידיאולוגיית הרוב במדינה. יש פה שלטון של המיעוט, וזה קורה מסיבה אחת בלבד: כי הרוב חלש! יש בכנסת 42 חברי כנסת שהם נאמני השלטון בכנסת. הם מכתיבים לממשלה את מדיניותה ולישראל את גורלה! בבחירות הבאות יהיה צריך להציב לאזרחי ישראל ברירה חדה - שתי מדינות או מדינה אחת ערבית ויהודית. בכל מערכות הבחירות הקודמות הצליחו להטות את הדיון לנושאים אחרות שהם לא השאלות המהותיות של עתיד המדינה" ~ אפרים סנה תוקף את גל הלאומנות האוחז בשלטון בישראל (קדמון ס., "בודד במערכה", ידיעות אחרונות - המוסף לשבת, עמוד 7, תאריך 11.7.2014)
• "הימין של דני דנון וסטרוק הצליח להשתלט על השיח. הציבור הישראלי עבר שטיפת מוח בשנים האחרונות, כך שגם אם אבו מאזן אומר דברים נכונים, לא מקשיבים לו. זה בעיני יותר כישלון של האופוזיציה מאשר הישג של הממשלה. אני אגיד כאן משהו קשה ולא אכפת לי שיתקפו אותי על כך: התעמולה ושטיפת המוח שעבר הציבור הישראלי בעניין הפלסטיני הם בסגנון גבלס. זוהי תעמולה גבלסית." ~ מזהיר מפני השתלטות הימין הקיצוני על השיח הפוליטי (זיו כהן, אפרים סנה מתחרפן ממה שקרה לאבו מאזן: "שטיפת המוח שעבר הציבור הישראלי בעניין הפלסטיני הם בסגנון תעמולה גבלסית", באתר ישראלי פטריוט, 26 באפריל 2014)
• "גם אם ראשיתו מתונה ודמוקרטית, אחריתו קיצוניות ועריצות. אין הוא מתחשב בציבור החילוני, גם אם הוא גדול ורב, אלא כופה עליו את חוקי האסלאם הנוקשים. האסלאם הפוליטי־דתי אינו מאמין בדמוקרטיה, אך הוא משתמש בה כדי להגיע לשלטון מוחלט ובלתי דמוקרטי בעליל. דווקא הערבים מבינים היטב את הלקח הזה כיום... אז מי, אפוא, צריך להבין את המסר? כל ארצות הדמוקרטיה המערבית המשתעשעות באשליות והופכות אותן למדיניות פייסנית מול האחים המוסלמים. בראשן ארצות הברית העוגבת במפתחים על האחים המוסלמים בירדן ועדיין תולה תקוות במוחמד מורסי. אולי ההיסוס לתמוך צבאית באופוזיציה הסורית הוא ביטוי לראשית ההבנה כי האסלאמיסטים אינם ידיד אלא אויב – קודם כול של שוחרי המודרניות והדמוקרטיה בארצם שלהם... קו השבר החוצה את העולם הזה הוא הקו הפעור בין שוחרי דמוקרטיה וקידמה לבין הפאשיזם הדתי־קיצוני. הוא חוצה גם את העולם הערבי והמוסלמי, וגשר עליו – אין." ~ על תופעת האביב הערבי על רקע המהומות בכיכר טקסים בטורקיה (אפרים סנה, "לקח האסלאם מכיכר טקסים", באתר ישראל היום, 16 ביוני 2013)
• "יש קשר הדוק בין מדיניות הפנים למדיניות החוץ. ארדואן שואף לא רק להפיכתה של טורקיה למעצמה האסלאמית הראשונה, אלא בעיקר להיות מנהיג העולם הערבי והמוסלמי. הרטוריקה האנטי־ישראלית הבוטה שלו היא כלי להשגת מטרה זו. מי ששוגה באשליה כי בעקבות התנצלות ראש הממשלה נתניהו ישובו יחסינו עם טורקיה למה שהיו, אינו מבין את האסטרטגיה של ארדואן ודבוטולו, שר החוץ שלו ויועצו רב ההשפעה. ההתנצלות טוב שנעשתה, נירמול היחסים הדיפלומטיים הוא לברכה וחשוב שיחסי המסחר יימשכו. אבל טורקיה של ארדואן לא תהיה שותפה לישראל בשום עניין אזורי חשוב, גם לא בדרך שבה היא רוצה לראות את סוריה העתידית. בני בריתה האזוריים של טורקיה הם 'האחים המוסלמים' והשליטים המשתייכים אליהם או תומכים בהם, בעיקר במצרים ובקטאר. המשולש האסלאמיסטי האזורי הוא טורקיה־מצרים־קטאר, ותנועת החמאס זוכה בתמיכתו. חשוב להבין תהליכים אלה כדי להימנע משגיאות אסטרטגיות. כוונתי לרעיון הרווח באחרונה לייצא את הגז הישראלי דרך צינור שייבנה אל טורקיה ועל אדמתה. את הגז חייבים לייצא. כמובן, יש לשריין את הנדרש למשק הישראלי, אבל תהיה זו התאבדות כלכלית להשאיר במעמקי הים נכס הנושק כבר היום לטריליון מטרים מעוקבים של גז טבעי. שימוש מושכל וצודק במס המשמעותי שהושת עליו, עשוי לשנות את פני החברה הישראלית. את ערוץ הייצוא החשוב ביותר של ישראל אסור להפקיד בשליטתו של ארדואן. אם יש לטורקיה עניין בצינור הזה כפי שיש היודעים לספר לנו, הרי שהוא נובע מהיכולת שתינתן לה להחזיק את ישראל באיבריה הרגישים וללחוץ כאשר תהיה בכך תועלת פוליטית למנהיגה. לו היה מתגבש כעת הסדר כולל לשאלת קפריסין היה אולי היגיון בצינור שיחבר גז קפריסאי וישראלי לטורקיה, כחלק מחבילה של התפייסות ושיתוף בין עמי האזור." ~ מביע ספקנות באשר לנירמול היחסים עם טורקיה על רקע נושא ייבוא הגז למשק הישראלי (אפרים סנה, "מלכודת טורקית", באתר nrg מעריב, 13 במאי 2013)
• "מה יכולה, אפוא, ישראל להציע לסוריה שאחרי אסד? ההצעה הישראלית צריכה להתבסס על צרכיה הבסיסיים של סוריה, שהראשון שבהם הוא שיקום המדינה מהריסותיה. ישראל יכולה להציע לה הסכם אי־התקפה לעשר או עשרים שנה. הסכם כזה פוטר את סוריה מהצורך לבנות צבא מודרני וגדול, שהצטיידותו ואחזקתו יעלו מיליארדים רבים. התחייבות מפורשת מצד ישראל שלא לתקוף מקילה על דמשק לדחות כל הוצאה מלחמתית מיותרת. במשתמע, היא תחייב את סוריה לחדול מהרטוריקה של החזרת הגולן בכוח הזרוע. התנאי הזה אינו חייב להיות תנאי כתוב וחתום, אבל סוריה צריכה להתחייב במסגרת ההסכם החדש לעמוד בכמה תנאים שהפרתם תפטור את ישראל מהתחייבותה שלה: 1) מניעת כל סיוע לחזבאללה בלבנון, במישרין או בעקיפין; 2) הרחקתם של כוחות בלתי סדירים (למעשה ארגונים סלפיים ותומכי אל-קאעדה) מהגבול עם ישראל, למרחק משמעותי שיוסכם עליו; 3) שימור בפועל של הסכם דילול הכוחות ברמת הגולן; 4) השארת כוח האו"ם ברמת הגולן וחידוש המנדט שלו; 5) הימנעות מכל רכש נוסף או פיתוח של נשק להשמדה המונית. הצעה כזאת תעביר לשלטון החדש שיקום בדמשק מסר של רצון טוב, ותציב סייגים להתאפקותנו. ישראל יכולה רק לצאת נשכרת מעצם הגשתה." ~ מטעים מה ישראל צריכה לעשות באם יקרוס משטרו של אסד בסוריה (אפרים סנה, "היום שאחרי אסד", באתר הארץ, 6 בינואר 2013)
• "אניח לרגע שלא קיימת סכנה ממשית שחמינאי יירה שיהאב גרעיני על הקריה. אבל אני אומר לך שגם בתרחיש כזה איראן גרעינית תביא לקמילתה של מדינת ישראל. בזירה הפנימית פצצה איראנית תגרום לשלושה תהליכים: העלייה ארצה תיפסק, ההשקעות בארץ ייפלו ובריחת המוחות מהארץ תתעצם. הלוא על מה בנויה ישראל? על יוזמה ומצוינות. אלו שני הכוחות המחזיקים אותנו מעל המים. אבל אם ניאלץ לחיות תחת הצל של הפצצה השיעית, משקיעים לא יבואו לכאן ובוגרי סטנפורד ישראלים לא יחזרו לכאן. המשקיע מקליפורניה יחשוש מהסיכון הכרוך במקום הזה והאם הטובה מצפון תל אביב תאמר לבן שלה שהוא לא חייב לחזור ארצה מ־MIT, היא כבר תבוא לבקר את הנכדים בבוסטון. כך תתחיל השקיעה של החלום הציוני. גם בלי שיתחולל אירוע גרעיני, חמינאי יצליח להביא לדעיכתה של מדינת ישראל. בזירה החיצונית יתרחשו שלושה תהליכים אחרים: ראשון – לא יהיה שלום. איזה מנהיג פלסטיני יעשה ויתור בירושלים כשמאחוריו האייתוללה החמוש בנשק גרעיני? איזה מנהיג ישראלי יוכל לקחת על עצמו סיכונים כשמדינתו מאוימת על ידי נשק גרעיני איראני? שנית, כל הנבלות במזרח התיכון יילכו זקופים, כיוון שיהיה להם גיבוי של מעצמה גרעינית וכל המתונים יילכו שפופים ויחיו בחרדה מתמדת. שלישית, נמצא את עצמנו מוקפים בפקיסטניות. מה זו פקיסטן? מדינה לא יציבה עם השפעה אסלאמית קיצונית גדולה וארסנל של פצצות אטום. כאשר סעודיה, מצרים וטורקיה יילכו בעקבות איראן ויתגרענו, הן יהיו בדיוק כאלה. עכשיו צרף את שלושת התהליכים הפנימיים ואת שלושת התהליכים החיצוניים שאותם תיארתי לך. מה אתה מקבל? סיוט. מבית – קמילה כלכלית ופסיכולוגית, ומחוץ – טבעת מקיפה של פקיסטניות ומצב של נחיתות אסטרטגית. האם אתה מכיר ישראלי אחד שמוכן להשאיר לדור הבא ירושה שכזאת?" ~ על הסכנות לישראל כתוצאה מהשגת נשק גרעיני איראני (ארי שביט, "הגרעין האיראני || אפרים סנה: למנוע הירושימה בתל אביב", באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012)
• "כיום אנו עדים לנסיגה מתמשכת מעקרונות השוויון והצדק החברתי עליהם מושתתת המדינה. עלייה מתמשכת בריכוזיות במשק ושליטת מספר משפחות מועט באחוז ניכר מהכלכלה ומקומות העבודה. סחף של העברת הנכסים במשק לגופים בודדים, שרק בידם האמצעים הפיננסיים המאפשרים להשתלט על נכסים חדשים. ישראל חזקה דוגלת בהקצאת המשאבים הלאומיים והתקציביים לתחומים בהם צפויה תרומה חברתית, כלכלית או סביבתית, ובעיקר לחינוך, תחבורה ציבורית, תמריצים כלכליים לחיזוק המסד הטכנולוגי, הרפואי והתרבותי של מדינת ישראל." ~ על היעלמות אחריותה של המדינה כלפי האזרח ("אפרים סנה: למגר את הפשע לפני שהוא יחסל אותנו", באתר מגזין המושבות, 4 בינואר 2009)
• "כפי שמדינת ישראל נלחמת בטרור המאיים על קיומנו, כך עלינו להילחם בפשע, באלימות ובעבריינות. כשמשפחה הולכת לבילוי בחוף בת ים, האבא חוזר הביתה עם הילדים והאימא חוזרת לאבו כביר – זה מראה על מדינה במלחמה. תוכניתו של מועמד הליכוד, אסף חפץ, להעביר את האחריות על המשטרה לרשויות המוניציפאליות שבקושי מצליחות לנהל את עצמן, היא שגויה. מפלגת 'ישראל חזקה' בראשותי תפעל לחיסול הפשע. זה אפשרי. זה בכוחנו. עלינו לאחד כוחות ולחסל את הפשע לפני שהוא יחסל אותנו, את המדינה שלנו ואת עתיד ילדינו, ולכן אדרוש את המשרד לביטחון פנים בכל קואליציה... יש לקבוע עונשי מינימום בעבירות חמורות ולהחמיר את הענישה במקרים של: הרשעות חוזרות, פגיעה בילדים, בקשישים ובחסרי ישע. מערכת המשפט חייבת להעדיף את טובת הקורבן וטובת החברה מאשר את טובת העבריין. נהגים שיכורים הם רוצחים בפוטנציה ולכן נהיגה בשכרות צריכה לגרור שיפוט מהיר. יש לטפל בדברים הקטנים כמו בגדולים, כפי שעשה רודולף ג'וליאני במסגרת תוכניתו למיגור הפשע בניו יורק. עלינו לייצר מהלך חקיקתי רחב ואף לקבוע מעצר מינהלי למי שבוחר לשתוק כאשר הוא מואשם בעבירות חמורות." ~ על השתוללות הפשע בישראל ("אפרים סנה: למגר את הפשע לפני שהוא יחסל אותנו", באתר מגזין המושבות, 4 בינואר 2009)

אפרים סנה