אפרת מישורי

סופרת ישראלית

אפרת מישורי (נולדה ב־1964) היא משוררת ישראלית.

"חולשה היא הצד החזק שלי."

מתוך שיריה עריכה

  • "למלא את העברית במה שאינו עברית."
  • אושר הפיל מכנסיו וקרא לי לבוא. סירבתי."
  • "לעולם לא אקום אל העול, אשכב כמו תינוקת מתחת לשמיכה."
  • "אין לה מושג אם אי פעם תשובי כי אין לה מושג אם אי פעם הלכת."
  • "אבכה את בדידותה של חוויה שאין לה אם ואין לה אב."
  • "נגן בי. נגן בי חופשי. מקרקע גופי אל שורש נפשי."
  • "אִם לִהְיוֹת מוּבָס אָמַר הַמֶּלֶךְ, אָז רַק עַל־יְדֵי מַלְכָּה."
  • "רוֹצִים אַהֲבָה וְלֹא גִּלּוּיֵי אַהֲבָה, רוֹצִים חֹום וְלֹא תַּנּוּר מְקֻלְקָל."
  • "הָאִשָּׁה שֶׁאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִהְיוֹת מְמַהֶרֶת אֶל הָאִשָּׁה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תַּצְלִיחַ לִשְׂנֹא."

הפה הפיזי (2002) עריכה

 עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – הפה הפיזי
  • "זֶה לֹא אִי, זֶה אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה אִי."
  • "הים הסתיר את עצמו במים. הים נחבא אל גליו."
  • "מעברו השני של הקיר ההוא משוחחת עם הקיר הזה."

אנך ואנחה (2007) עריכה

 עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – אנך ואנחה
  • "אין כמוני אבל יש אחרים."
  • "חולשה היא הצד החזק שלי."
  • חיים חייבים להימשך, ההצגה לא."
  • "מחפשת פירוש אחר לאבא ואמא. באה מאמצע הסבך כדי להתירו מקדימה."
  • "על גבי הוא מניף גבוה את תקרת האושר ומתוך עוגמת הנפש שלי נדלקים בו אורות של חיים."

הבוהמה הביתית (2013) עריכה

  • "אדונית קטנונית שכבולה בידי משחרר גדול."
  • "אֲנִי רוֹצֶה לְהֵחָטֵף מֵחַיַּי. הֵם מַפְרִיעִים לִי לִחְיוֹת."
  • "הוא חובֵט אותי על המזרן בְּנִעוּר השְמִיכה מֵעָלַי ורוכֵן לָתֵת לי נְשיקָה."
  • "אֲנִי עַל הַגַּג, בְּחֶדֶר שֶׁהָיָה פַּעַם חֲדַר עֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, וְהוּא לְמַטָּה, בְּחֶדֶר שֶׁהָיָה פַּעַם חֲדַר עֲבוֹדָה שֶׁלִּי."

אישה נשואה ושירים בודדים (2018) עריכה

  • "בַּת אַחַת בַּבַּיִת, בְּבַת אַחַת הַבַּיִת."
  • "התינוק הזה, מרגע שבא, הכריח אותה להכיר בעצמה כעובדה."
  • "מְאֻחָר, הוּא יָקוּם מֻקְדָּם מָחָר, וְאֵין אִישׁ מִלְּבַדִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא לְבַדּוֹ."

אמרותיה עריכה

  • "אני רוצה ששירתי תיתפס על ידי כל החושים. אם לא במשמעות אז בצליל, אם לא בצליל אז בצורה."
  • "אגייס את כל האמצעים להגיד את הדבר המדויק לאותו רגע, אבל אחרי רגע אני אהיה במקום אחר."
  • שירה שייכת הרבה יותר לקמאי, ללא־מילולי, למגמגם, לעילג. היא שייכת לטקסט. סיפחו אותה לפרוזה עם המצאת הדפוס, אבל מאז ומתמיד היא הייתה קיימת והועברה באופן אורלי. היא שייכת לצד הינקות."
  • "אני כותבת כמו שאני מוצצת אצבע. זה אירוע תקשורתי, ארוטי, פיזי."
  • "אם את מסתכלת על כל משורר, את מרגישה שתמיד יש לו את השיר הזה. השיר האחד של המשורר הוא השיר שבו הוא מסגיר למי הוא כותב, למה הוא כותב."

קישורים חיצוניים עריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפרת מישורי