אקדמיה בתל אביב

אקדמיה בתל אביב הוא ספר מאת אורי כהן שיצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת 2014. הספר עוסק בשורשי הקמתה של אוניברסיטת תל אביב ובשנותיה הראשונות.

בניין מדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב

---

• "היוזמה הראשונה להקמת מסגרת אקדמית בתל אביב הייתה בראשית שנות השלושים, כאשר המשורר חיים נחמן ביאליק הקים בתל אביב את אגודת השוחרים למען האוניברסיטה העברית בירושלים... אחת מתרומותיה של האגודה הייתה מפעל של שיעורי קיץ מטעם האוניברסיטה העברית, שנחנך ב־19 בדצמבר 1933."
• "עם הקמתה של אגודת השוחרים ותחילת השיעורים האוניברסיטאיים הכריז מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון, כי יש לחתור להקמת מערך מסועף של מוסדות אקדמיים בתל אביב כאמצעי לשילוב היהודים בעולם המודרניות ולמניעת התדרדרותם לחיי הסתגרות ולהתנוונות שלא רצון."
• "בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב נפתח במרץ 1935 והיה המוסד האקדמי החשוב ביותר שפעל בעיר עד להקמת האוניברסיטה של תל־אביב בשנת 1956. היזמים שהקימוהו ביקשו לגיטימציה לפיקוח עצמי על קביעת הרכב המועמדים והסגל האקדמי, על מסלולי ההכשרה האקדמית ותכניה."
• "המאמצים להקמת מסגרת אקדמית קבועה ויציבה לבני העיר וסביבתה קרמו עור וגידים כשחיים לבנון, ראש העירייה, הכריז על הקמת 'האוניברסיטה של תל־אביב' ב־1 ביוני 1956. היה זה איחוד של שלושה מוסדות אקדמיים שפעלו בעיר: המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע... המכון לתרבות ישראל... ובית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה."
• "אוניברסיטת תל אביב נבנתה כ'אוניברסיטה מלמטה', אוניברסיטה מקומית שצמחה מתוך יזמות עירונית בעלת אופי אזרחי, ונאלצה לנהל מאבק ממושך לקבלת לגיטימציה אקדמית וממלכתית... אסטרטגיית הפעולה שאימצו הייתה יצירת קשר הדוק עם צורכי המדינה והיענות להם. לצד זה ניהלו האקדמאים התל אביבים מאבקים חריפים על אוטונומיה מוסדית נרחבת."
• "התהליכים שהובילו להקמתה של אוניברסיטת מחקר חדשה בתל אביב הוזנו ממאבקה של העיר לבסס את מעמדה כמרכז האזרחי של החברה הישראלית בתקופת הממלכתיות של מפא"י."
• "האוניברסיטה של תל אביב הייתה הגדולה והחזקה שבאוניברסיטאות החדשות הן מבחינת מספר הסטודנטים והן מבחינת התבססותה כאוניברסיטה בעלת אוריינטציה מחקרית מובהקת. תהליכים אלה קשורים לשינויים דמוגרפיים שהובילו להגברת הביקושים להשכלה גבוהה בכלל, ובמיוחד באזור המרכז."
• "האוניברסיטה החדשה בתל אביב – העירונית ולאחר מכן הממלכתית – ניצבה בתווך בין שתי משימות שהצטיירו כמצויות בשני קטבים מרוחקים ומנוגדים. הראשונה, הכשרת מומחים אקדמיים שנדרשו לצורכי פיתוח החברה הריבונית החדשה, השנייה, גיבוש רמת מחקר גבוהה בפרק זמן קצר יחסית."
• "תרמה אוניברסיטת תל אביב, במאבקיה ובהצלחותיה, תרומה מהותית וממשית לשינוי תודעתי מקיף בחברה הישראלית. ההשכלה הגבוהה חדלה להיות משאב בלעדי בידי קבוצות שיכלו לממן את לימודים בירושלים או זכות יתר, והפכה לחינוך פתוח ונגיש יותר לחלקים רחבים באוכלוסייה המתגוררת במרכז הארץ."
• "הקמת האוניברסיטה הגדולה והמקיפה בתל אביב הייתה צעד חשוב ליצירתו ולביסוסו של קונצנזוס על חיוניותה של מערכת ההשכלה הגבוהה לגיבוש פניה המגוונות של החברה הישראלית ומנוע המסייע להאצת הצמיחה הכלכלית."
• "אוניברסיטת המחקר התפתחה בתל אביב בשנות החמישים והשישים והייתה לחלק מתהליך נרחב של התרחבות והתגוונות מוסדות ההשכלה גבוהה בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה."