אריק לביא

אריק לביא (9 במרץ 1927 - 29 ביוני 2004), זמר ושחקן ישראלי.

"אני מבקש להתנצל בפניך על הפעמים שפגעתי בך, אני שמח שנשארנו יחד. את הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיי." ~ לשושיק שני בשנה האחרונה לחייו (שגיא בן נון, שושיק שני: "אני לא מתגעגעת לאריק", באתר וואלה!, 5 ביוני 2014)
"אני אוהב לבוא למקומות נידחים. חורף, ואנשים במעילים יוצאים מהבית ומתכווצים יחד באולם – ואני עושה להם מסיבה! בהתחלת הערב האנשים זרים לך, בסוף הערב אתם משפחה." ~ על המגע עם הקהל ("אני אשיר לך" מאת שושיק שני ואריק לביא, באתר הקיבוץ המאוחד)
"הגעתי לכאן משום מקום והייתי אף אחד. בגיל שש אמי אמרה: 'קחו את זה ממני'. אז הייתי יתום, אכלתי חרא וצמחתי לבד." ~ על ההשפעה של נטישת אימו אותו בילדותו ("אני אשיר לך" מאת שושיק שני ואריק לביא, באתר הקיבוץ המאוחד)
"נולדתי פרא, גדלתי פרא ונשארתי פרא!" ~ במשפט ידוע על עצמו (רן יגיל, "שושיק שני ואריק לביא, בחייה ובמותו לא נפרדו", באתר nrg,‏ 5 במאי 2012)
"בא אליי האח של אמי, ואמר שאסע לצרפת, היא תבוא ממרוקו וניפגש. חשבתי שברגע שאראה אותה אשמע מוזיקה מהסרטים. אבל לא הייתה שום מוזיקה. אמרנו שלום, עוד שלושה משפטים, ויותר לא היה מה להגיד." ~ על המפגש עם אימו (שנטשה אותו בילדותו) שלא עלה כמו שציפה (רן יגיל, "שושיק שני ואריק לביא, בחייה ובמותו לא נפרדו", באתר nrg,‏ 5 במאי 2012)
"בצעירותי הייתי עסוק בריצה, בתאוצה היסטרית כדי להוכיח שאני קיים ואני שייך. חייב להיות בתנועה. תנועה זה חיים, סטטיות – זה בארון." ~ על אופיו התזזיתי (בן שלו, "מה הפך את אריק לביא לאחד מגדולי הזמרים הישראלים?", באתר הארץ, 9 במרץ 2012)
"היא באה לשם ממקנס. והיו לנו שבועיים מאוד משונים. חשבתי שצריכה לבוא איזו מטמורפוזה, משהו, אבל כלום לא קרה. היא הייתה ונשארה אישה זרה. כנראה שמי שלא מגדל אותך, לא מכיר אותך. אחר כך היא חזרה למרוקו, התאהבה בפליט יהודי בשם ליברמן, רכבה על האופנוע שלו בלילה גשום ונהרגה במקום." ~ על המפגש עם אמו (שרי מקובר-בליקוב, "נולד פרא, גדל פרא ונשאר פרא", באתר nrg,‏ 26 באוגוסט 2004)

נאמר עליו

"אריק אמר תמיד שהוא רוצה למות על הבמה. אני פרשתי בגיל 60 והפכתי להיות המנהלת האישית שלו, ועשיתי זאת במשך 12 שנים, עד מותו. כמנהלת שלו שמרתי על בריאותו. הוא היה כבר במצב מעורער מבחינה בריאותית. ואם הוא היה נשאר במשרדי אמרגנות, היו מנצלים אותו עד הסוף, ואני עצרתי ושמתי לו גבולות, וכך הוא שרד עד גיל 77 וחצי. ויחד עם זאת, התאפשר לו להקליט, לעלות על הבמה, ואני הייתי הבוס של כל זה." ~ שושיק שני (שגיא בן נון, שושיק שני: "אני לא מתגעגעת לאריק", באתר וואלה!, 5 ביוני 2014)

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריק לביא