בבילון 5 עונה ראשונה - אותות וסימנים לבאות

דף זה מועמד לאיחוד לתוך הדף בבילון 5
דף זה עוסק בנושא של הדף בבילון 5 וככל הנראה מוסיף עליו ציטוטים. מסיבה זו, ייתכן שיש לאחד את שני הדפים. (דיון)
התבנית הוצבה על הדף בתאריך 20:44, 26 ביולי 2009 (IDT).

בבילון 5 (באנגלית: Babylon 5) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מז'אנר המדע הבדיוני, בת 5 עונות, אשר הופקה ושודרה בין השנים 1993 - 1998.

מונולוג הפתיחה של עונה ראשונה

סינקלייר: "היה זה שחר העידן השלישי של בני האדם, עשר שנים לאחר מלחמת ארץ־מינברי. פרויקט בבילון היה חלום שהתממש. מטרתו: למנוע מלחמה נוספת על־ידי יצירת מקום שבו בני אדם וחייזרים יוכלו לפתור את חילוקי הדעות ביניהם בשלום. זוהי תחנת מעבר, בית רחוק מהבית, לדיפלומטים, יצאנים, יזמים ונודדים. בני אדם וחייזרים עטופים בשני מיליון וחמש מאות אלף טונות של מתכת מסתובבת... לבדם באפילה. זה יכול להיות מקום מסוכן, אך זוהי תקוותנו האחרונה והטובה ביותר לשלום. זהו סיפורה של האחרונה מבין תחנות החלל בבילון. השנה היא 2258, שם המקום הוא בבילון 5."

1x01 חצות במטווח הירי

לונדו: "העם שלי... יש לנו דרך, אתה מבין. אנו יודעים איך, ולעתים אף מתי, אנו עומדים למות. מגיע לנו בחלום. בחלומי אני אדם זקן, 20 שנה מהיום, ואני גוסס. הידיים שלי לופתות את צווארו של מישהו, וידיו סביב צווארי שלי. סחטנו את נשמתנו אחד מהשני. בפעם הראשונה שראיתי את ג'קאר, זיהיתי אותו כאותו מישהו מחלומי. זה יקרה. 20 שנים מהיום, אנו נמות כשידינו לופתות זה את צווארו של זה."

קוש: "הם לבד. הם עם נכחד. אנחנו צריכים לתת להם לחלוף."

סינקלייר: "מי? הנארנים או הסנטאורים?"

קוש: "כן."

1x02 צייד הנשמות

דלן: "אפילו כילדים, כל מינבארי לומד להיות זהיר או שצייד נשמות יגיע בלילה ויגנוב את נשמתו. הם בני אלמוות. אף אחד אינו יודע מי הם ומהיכן באו. הם מסוגלים לחוש במוות, קומנדר. הם נמשכים אליו כמו חרקים הנמשכים לאור."

צייד הנשמות: (לסינקלייר, מתייחס למינבארים) "הם משתמשים בך! הם משתמשים בך!"

1x03 נולד לסגול

לונדו: (לאדירה) "אנו הסנטאורים חיים את חיינו למראות עין, מעמדות, סטטוס, תואר. אלה הדברים שמגדירים אותנו. אך כשאני מסתכל מתחת למסיכה אותה אני נאלץ לעטות, אני רואה רק ריקנות. ואז אני חושב עליך, ואז אני אומר לעזאזל עם מראות עין."

1x04 זיהום

מארי אן קריימר: "אתה עדיין לא אמרת לי מתי הקומנדר אמור לחזור."

גריבלדי: "בקרוב."

מארי אן קריימר: "כמה קרוב זה בקרוב?"

גריבלדי: "ארוך יותר מזמן קצר, מהיר יותר ממאוחר."

1x05 פרלמנט החלומות

דלן: (על טקס ההתחדשות) "האם תלך איתי לתוך האש, לתוך הסערה, לתוך האפילה, לתוך המוות? והתשעה אמרו כן. על כן עשו זאת כעדות לאחד שיילך, אשר יביא מוות המנוסח כהבטחה לחיים חדשים. והתחדשות המחופשת לתבוסה. מלידה ועד מיתה והתחדשות אנו חייבים לשים בצד עניינים ישנים, פחדים ישנים, חיים ישנים. זהו מותך, מות הבשר, מות הכאב, מות יום האתמול. טעם אותו, ואל תפחד. כי אני איתך עד סוף הזמן. טעם אותו. וכך זה מתחיל."

1X06 מלחמת המוחות

ג'קאר: "הרשי לי להעביר לך את מה שלמדתי מהמקום הזה: אף אחד כאן אינו כמי שנראה. לא מולארי, לא דלן, לא סינקלייר... ולא אני."

ג'ייסון איירונהרט: "כולנו חשבנו שחיל הטלפתים נשלט בידי הממשלה, אך זה משתנה. החיל מתחיל למשוך בחוטים מאחורי הקלעים; הם יותר חזקים מאשר תוכלי לדמיין. טלפתים הם המשחדים האולטימטיביים... חיל הטלפתים מוקדש לדבר אחד: שליטה. שליטה על טלפתים, על הכלכלה, על בתי המשפט, על החומר, ועל עצם המחשבה עצמה."

טליה: (על הטלפתיה) "זה כמו ללון בחדר במלון כשאתה יכול לשמוע את האנשים מדברים מעבר לדלת. אתה יכול לסגור את הדלת, אבל זה תמיד שם. המפתח הוא לא לצותת אלא אם אתה מוזמן... מחשבות ארעיות הכי קלות לחסימה, אך לרגשות חזקים יש נטייה לפרוץ פנימה... אתה יודע איך ההרגשה כשטלפתים עושים אהבה, קומנדר? אתם מורידים מעליכם כל מגננה, והכל מראות, משקפות זה את רגשותיו של זה, עמוק יותר ויותר, עד שבאמצע הדרך נשמותיכם מתמזגות, וזו הרגשה כה עמוקה שזה גורם לכאב. זהו הרגע היחיד בחייו של טלפת שאינך שומע את הקולות."

ג'קאר: "ישנן ישויות ביקום הזה שעתיקות מיליוני שנים יותר מאיתנו. הן עצומות, חסרות זמן; ואם הן יודעות על קיומנו בכלל, זה כאילו כמו נמלים. ויש לנו את אותו סיכוי התקשרות איתן כשם שלנמלה איתנו. אנו יודעים. ניסינו. ולמדנו שעלינו או לסור מהדרך מלדרוך עליהם, או להידרך."

קתרין סקאי: "זה כל מה שאתה יודע?"

ג'קאר: "הם תעלומה. ואני גם חרד וגם בטוח לדעת שעדיין ישנם פלאים שנותרו ביקום; שעדיין לא הסברנו את הכל. יהיו מי שיהיו, מיס סקאי, הם מתהלכים ליד סיגמה 957, והם חייבים להתהלך שם לבדם."

1x08 והשמיים מלאי כוכבים

צריח 2: "אז למה המינבארים נכנעו?"

סינקלייר: "אני לא יודע. אולי היקום מִצמץ, אולי אלוהים שינה את דעתו. כל מה שאני יודע הוא שקיבלנו הזדמנות שנייה."

1x09 הולך מוות

גריבלדי: "השגריר קוש היה ילד עסוק מאוד היום."

סינקלייר: "ואומרים שאלוהים פועל בדרכים מסתוריות."

גריבלדי: "אולי, אבל הוא נוכל בהשוואה לוורלונים."

קוש: "את מחפשת משמעות?"

טליה: "כן."

קוש: "אז תקשיבי למוזיקה ולא לשיר."

קוש: (לסינקלייר) "אתה לא מוכן לאלמותיות."

קוש: "הבנה היא חרב בעלת שלושה להבים."

1x10 מאמינים

סינקלייר: "מה הופך דת לשקרית? אם כל דת היא נכונה, אז אולי כולן צריכות להיות נכונות. אולי לאלוהים לא אכפת איך אתה אומר את תפילותיך, כל עוד אתה אומר אותן."

סינקלייר: "מי ביקש ממך לשחק את אלוהים?"

פרנקלין: "כל חולה ארור שמגיע דרך הדלת! זה מי! אנשים שבאים לרופאים משום שהם רוצים שנהיה אלים! הם רוצים שנקל עליהם או שלא! הם רוצים להחלים, והם באים אליי כשתפילותיהם לא מספיקות! ובכן, אני צריך לקחת את האחריות, ואני תובע גם את הסמכות. עשיתי טוב. ושנינו יודעים זאת. ואף אחד אחר לא ייקח זאת מאיתנו."

1x11 שורדים

ג'קאר: "היקום מנוהל בידי שלושה אלמנטים השזורים זה בזה: אנרגיה, חומר, ואינטרס עצמי נעלה."

1x13 אותות וסימנים לבאות

מורדן: "מה אתה רוצה?"

ג'קאר: "מה אני רוצה? הסנטאורים בזזו את עולמי. אני רוצה צדק."

מורדן: "אבל מה אתה רוצה?"

ג'קאר: "למצוץ את לשד עצמותיהם, ולטחון את גולגלותיהם לאבקה."

מורדן: "מה אתה רוצה?"

ג'קאר: "לקרוע את עריהם, להשחיר את שמיהם, לחרוש אדמותיהם במלח. למחוק אותם לחלוטין."

מורדן: "ואז מה?"

ג'קאר: "...אני לא יודע. כל עוד עולם ביתי בטוח מרע, אני לא יודע מה זה משנה."

מורדן: "מה אתה רוצה?"

לונדו: "בסדר גמור. רוצה באמת לדעת מה אני רוצה? רוצה באמת לדעת את האמת? אני רוצה שעמי יתבע לעצמו את מקומו הנכון בגלקסיה. אני רוצה לראות את הסנטאורים מושיטים את ידם ומפקדים על הכוכבים. אני רוצה את תחייתה של התהילה, תחייתו של הכוח. אני רוצה להפסיק לברוח מחיי כמו אדם המאחר לפגישה, מפחד להסתכל לאחור או קדימה. אני רוצה שנהיה מה שהיינו! אני רוצה... אני רוצה את הכל חזרה, בדרך שזה היה..."

ליידי אדירה: "הצללים מגיעים עבור כולנו."

קוש: (למורדן) "עזוב את המקום הזה. הם לא בשבילך. לך. עזוב. עכשיו."

TKO 1x14

ווקר סמית: "באחד מן הימים, גריבלדי, תהיה חייב ללמוד לשמור על גבך."

1x15 מורשות

סינקלייר: "חייו של בראנמר היו חשובים יותר מקרבותיו. על כת הלוחמים לשבח את האומץ שלו במלחמה, ועל השאר לשבח אותו כמי שבאמת היה: אדם של שלום."

נרון: "אתה מדבר כמו מינבארי, קומנדר. אולי הייתה מעט חוכמה בלהשאיר את עמכם לשרוד."

סינקלייר: "הייתי רוצה לחשוב כך."

1x22 קריסאליס

קוש: "וכך זה מתחיל."