בספר הנחלים
בספר הנחלים היא מסכת שירים מאת אורי צבי גרינברג שיצאה לאור בשנים 1959 - 1960.
- "בא ערב. אומר הנער: ברוך הבא."
- "יעמיק לראות בנחלים הצלולים."
- "תערוב לו לאדם חמימות משכבו."
- "בליל גשם זה הוא חש חלב אם בשפתיו."
- "אין חיבוק שאין בו משום רווח למרחק."
- "נשארנו בחוץ לבדנו עם עצים, מים וכוכבים."
- "דומיה אלא בשלהי קיץ לעת ערב, ברעד מים חרש."
- "חליפות עיתים ססגוניות במחוזות האדם השונים."
- "זהו שכר שתיקתו שהיא אבן החוכמה – הזהב בחשכה."
- "באשר לא נשמע קול בוכים, לא היו, לא תהיינה שמחות."
- "בין ראשית ואחרית סופר האדם ספירת הימים והלילות."
- "השכל תופס את מה שתופס הדמיון... ואי האפשר נאלץ להיות אפשר."
- "אין אדם מכיר מצפוני עצמו בשום ראי, אבל אדם במים מכיר מהותו."
- "יקרים לנו הריחות, הטעמים, הקולות, הגוונים, המבטים, המגעים שהם באים וחולפים."
- "בנים ובנות, חתנים וכלות וגם הם כגפנים בכרמו ואולם באמצע הלילה בשדה השלג שלו – גם הוא לבדו."
- "כל שיודע בשרו צמרמורת ערגה וכמיהה, כל שזורחת דמעה בעינו עת לו ביחידות, כל שניגון בו הולך כמהלכו של נהר... מאנשי אלוהים הוא."