בעל ואישה
בעל ואישה הוא ספר מאת צרויה שלו שעוסק בהתפוררות חיי הנישואים של זוג, הורים לילדה קטנה. הספר יצא לאור ב־2000.
- "ספר חיי נכתב לנגד עיניי בכתב סתרים גורלי שאין לי דרך לקרוא."
- "הרי ביום כזה בולט הצער שבעתיים, אין לו מקום להסתתר."
- "אפשוט את הכותונת ואקפוץ למיטה כמו שקופצים לבריכה, בבת אחת בלי לבדוק את המים, למה לא בעצם, הרי אנחנו בעל ואישה."
- "תשמחי שיש לך בעל שאוהב אותך, הייתי משתיקה את עצמי, עדיפה אהבה כזאת על שום אהבה."
- "אני כבדה מרוב תשוקה מרחיקה את ברכיי זו מזו ומפנה לו מקום, רק שיתקרב אליי עכשיו."
- "לא תמיד הכול משתבש. יש עוד אפשרות מלבד האפשרות הגרועה."
- "בין זרועותיו יכולתי לחלום על אהבות אחרות אבל כשהייתי בלעדיו רציתי רק להחזירו אותו אליי."
- "אני לובשת את גופו והוא את גופי. כל אחד מוותר על שלו."
- "רגע הוא מתחתיי ורגע הוא מעליי, ילד רעב שמתנפל על ממתק חלומותיו, ואני מתהפכת בתשישות מאושרת."
- "הבנתי שהוא בשבילי כמו ילד או הורים, שאי אפשר לבחור ולכן גם אי אפשר להשתחרר וזה מה שקושר אותנו, זה מה שעושה אותנו בעל ואישה."
- "הילדה הזאת צריכה שיאהבו אותה, היא ממשיכה, לא שיגוננו עליה ולא שירחמו עליה."
- "מרוב שהתרגלתי להיות נחוצה, אני לא יודעת מה לעשות בזמן שהתפנה."
- "קשה לי לראות אותו מרוב שלבי יוצא אליו, כל כך התרגלתי להיות בצד של הנשים, אבל עכשיו נדמה שהגבולות היטשטשו."
- "כמה נעים להיפטר מתחושת הצדק המכבידה. כמה נעים להרים ידיים, לחיות בהלימה מוחלטת עם קלקולי המציאות."