ג'אנגו ללא מעצורים

סרט

ג'אנגו ללא מעצורים (באנגלית: Django Unchained) הוא מערבון אמריקאי משנת 2012 בבימויו של קוונטין טרנטינו. עלילת הסרט מתרחשת בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים האמריקנית, ומציגה בצורה גראפית את היחס האלים במדינות דרום ארצות הברית כלפי העבדים השחורים. במרכז הסרט מתוארת מערכת היחסים בין ג'אנגו, עבד שחור משוחרר, לבין ד"ר קינג שולץ, צייד ראשים לבן ממוצא גרמני. הסרט זכה בשני פרסי אוסקר, גלובוס הזהב ובאפט"א. בשלושת הטקסים זכה הסרט באותן קטגוריות: התסריט הטוב ביותר ושחקן המשנה הטוב ביותר (כריסטוף ואלץ).

לוגו הסרט

ג'אנגו עריכה

  • "אמרת שב־76 שנים באחוזה הזאת ראית את כל סוגי הזוועות שנעשו לכושים, אבל שמתי לב שלא הזכרת ירייה בפיקה של הברך. [יורה בפיקת הברך הימנית של סטיבן] 76 שנים סטיבן, כמה כושים אתה חושב שראית באים והולכים, 8,000? 9,000? 9,999? כל מילה שיצאה מהפה של קלווין קנדי הייתה לא יותר מקשקוש בגרוש, אבל הוא צדק בדבר אחד, אני הכושי ה־10,000." [יורה בפיקת הברך השמאלית של סטיבן]
  • "שלום לך, פרחחית קטנה." ~ לברומהילדה
  • "אני אוהב את איך שאתה מת ילד." ~ לג'ון בריטל לאחר שיורה בו
  • "דארטניאן בני זונות."
  • "כל השחורים, אני מציע לכם להתרחק מהאנשים הלבנים." ~ לעבדים של מיס לורה
  • "לא אתה סטיבן, אתה נמצא בדיוק במקום שאליו אתה שייך." ~ לסטיבן
  • "תגידי בבקשה להתראות לגברת לורה." ~ למשרתות של מיס לורה

קלווין קנדי עריכה

  • "זהו בן. [מראה לג'אנגו ושולץ גולגולת של בן אדם] הוא היה בן אדם שחי כאן בסביבה המון זמן, ואני מתכוון המון המון זמן. בן הזקן טיפל באבי ובסבי, ועד שמת יום אחד בן טיפל גם בי. כשבן אדם לבן גדל באחוזה ענקית במיסיסיפי, הוא נתקל בהרבה פרצופים שחורים במהלך חייו. במשך כל חיי כאן בקנדילנד, הייתי מוקף באנשים שחורים. אני רואה אותם בכל יום, באים והולכים, ועלתה במוחי שאלה אחת, למה הם לא הורגים אותנו? ממש כאן במרפסת ממול, שלוש פעמים בשבוע במשך 50 שנים, בן הזקן היה מגלח את אבא שלי בתער חד. אם הייתי במקום בן, הייתי משסף את גרונו של אבי, וזה לא היה לוקח לי 50 שנים, אבל הוא מעולם לא עשה זאת, למה לא? אתם מבינים, מדע הפרנולוגיה חיוני להבדלה בין שני הגזעים, והגולגולת של האפריקני הזה, החלק שקשור לכניעות אצלו גדול מאצל כל יצור אנושי או תת־אנושי על פני כדור הארץ. אם תקחו את החלק הזה של הגולגולת, [מנסר את הגולגולת, חותך חלק ממנה ומראה לג'אנגו ושולץ את פנים הגולגולת] תוכלו להבחין בשלוש גומות בולטות. אם הייתי מחזיק עכשיו את הגולגולת של אייזק ניוטון או של גלילאו גליליי, הייתי מוצא את שלוש הגומות האלו בחלק הגולגולת שקשור ליצירתיות, אבל זאת הגולגולת של בן הזקן, והגולגולת של בן הזקן ריקה מגאונות, לכן שלוש הגומות בגולגולת הזאת נמצאות בחלק הגולגולת שקשור לצייתנות. בנוגע אליך בחור, [לג'אנגו] אני מוכרח להודות שאתה בן אדם נבון, אבל אם אני אקח את הפטיש הזה וארסק את גולגלתך, אני אמצא את אותן שלוש הגומות באותו מקום, כמו אצל בן הזקן."
  • "בהתחלה הייתה לכם את הסקרנות שלי, עכשיו יש לכם את תשומת לבי"

סטיבן עריכה

  • "כל האנשים בבית הזה דיברו על התחת השחור שלך בשעות האחרונות. במשך כל השעות הללו עלו כל מיני רעיונות מה לעשות איתך, ואני מוכרח לציין שרוב הרעיונות היו קשורים לאיברים המוצנעים שלך. לכרות לך את האשכים יכול היה להיות רעיון טוב, אבל האמת היא שרוב הכושים מדממים למוות במשך שבע דקות אחרי שכורתים להם את האשכים, רובם, טוב, יותר מרובם. ואז אמרתי לעצמי 'רק רגע, הגורל של הכושים שאנחנו מוכרים למכרות לה קווינט גרוע בהרבה מכל זה.' והם המשיכו להגיד 'בואו נצליף בו למוות' או 'נזרוק אותו למנדינגוס' או 'נאכיל בו את הכלבים' ואני שאלתי את עצמי 'מה כל כך מיוחד בזה? אנחנו עושים את הדברים האלה כל הזמן. כריתת אשכים? למכור אותו למכרות לה קווינט זה הרבה יותר אכזרי.' ואז לפתע משום מקום, מיס לארה הציעה רעיון למכור את התחת השחור שלך למכרות לה קווינט. ומהרגע שתהיה שייך לחברת לה קווינט ועד ליום מותך, כל יום, כל היום, אתה תעבוד עם פטיש, ותהפוך אבנים גדולות לאבנים קטנות. וכשתגיע לשם, הם יקחו ממך את שמך, יתנו לך מספר ופטיש ויגידו לך 'תתחיל לעבוד'. מילה אחת לא במקום והם יכרתו לך את הלשון, והם טובים בזה, אתה לא תדמם למוות, הו לא, הם עושים את זה כמו שצריך. הם יעבידו אותך כל יום, כל היום, עד שישבר לך הגב, ואז הם יתנו לך מכה בראש עם פטיש, ויזרקו אותך לבור של כושים, וזה יהיה סופך, ג'אנגו."
  • "ג'אנגו! חתיכת בן ז..." [הבית מתפוצץ ועולה בלהבות וסטיבן מת לפני שמספיק לסיים את המשפט]

אחרים עריכה

  • "ג'אנגו, ג'אנגו ג'אנגו. יש לך הרבה אומץ ג'אנגו. לבחור יש אומץ. אבל אין לי צורך בכושי אמיץ. אני רוצה שתצרוב לו את האות נ' של נמלט על הלחי, אותו דבר לאשתו. אחרי זה, אני רוצה שתיקח אותם למכירה פומבית בגרינוויל, ותמכור אותם, את שניהם, לחוד, ואותו, תמכור בזול." ~ קארוקן הזקן
  • "מר קנדי, בדרך כלל אני נוהג לומר 'אוף וידרזן', אך כיוון שהמשמעות של 'אוף וידרזן' היא 'עד שנתראה שוב', וכיוון שאני לא מעוניין לראות אותך שוב, אני אפרד ממך במשפט 'שלום ולא להתראות'." ~ ד"ר קינג שולץ

שיחות עריכה

ג'אנגו: "איך ידעת שהאדון הראשון של ברומהילדה היה גרמני?"
שולץ: "ברומהילדה זה שם גרמני, אם קראו לה ככה סימן שהם היו ממוצא גרמני."
ג'אנגו: "ברומהילדה זה שם נפוץ בגרמניה?"
שולץ: "ברומהילדה הוא שם של דמות באגדה הכי פופולרית בגרמניה."
ג'אנגו: "יש עליה סיפור?"
שולץ: "אכן יש."
ג'אנגו: "אתה מכיר אותו?"
שולץ: "אין גרמני שלא מכיר את הסיפור הזה, רוצה שאספר לך? [ג'אנגו מהנהן בראשו] ובכן, ברומהילדה הייתה נסיכה, היא הייתה בנו של ווטאן, אלוהי כל האלים, בקיצור, אבא שלה כעס עליה מאוד."
ג'אנגו: "מה היא עשתה?"
שולץ: "אני לא זוכר בדיוק, היא לא צייתה באיזשהו מובן, אז הוא כלא אותה על פסגת הר."
ג'אנגו: "על פסגה של הר?"
שולץ: "זו אגדה גרמנית, תמיד מוכרח להיות הר באיזשהו שלב בסיפור. בכל מקרה, הוא מציב דרקון יורק אש לשמור על ההר, והוא מקיף אותה במעגל אש, ושם ברומהילדה תישאר עד שיופיע גיבור אמיץ דיו כדי להציל אותה."
ג'אנגו: "והגיבור מופיע?"
שולץ: "כן ג'אנגו, למען האמת הוא מופיע, בחור בשם זיגפריד."
ג'אנגו: "וזיגפריד מציל אותה?"
שולץ: "ועוד איך. הוא מטפס על ההר כי הוא לא פוחד, הוא חותך את הדרקון למוות כי הוא לא פוחד ממנו, והוא עובר דרך מעגל האש כי ברומהילדה שווה את זה."
ג'אנגו: "אני יודע איך הוא מרגיש."

ספנסר "ביג דדי" בנט: "בטינה, מותק."
בטינה: "כן, ביג דדי."
ספנסר "ביג דדי" בנט: "ג'אנגו הוא לא עבד, ג'אנגו הוא אדם חופשי, את מבינה? את לא יכולה להתייחס אליו כמו לכל הכושים כאן כי הוא לא כמו כל הכושים כאן, הבנת?"
בטינה: "אתה רוצה שאתייחס אליו כמו לאדם לבן?"
ספנסר "ביג דדי" בנט: "לא, זה לא מה שאמרתי."

שולץ: "איפה אליס?"
ג'אנגו: "הוא זה שרוכב שם בשדה."
שולץ: "אתה בטוח שזה הוא?"
ג'אנגו: "כן."
שולץ: "אתה משוכנע?"
ג'אנגו: "אני לא יודע."
שולץ: "אתה לא יודע אם אתה משוכנע?"
ג'אנגו: "אני לא יודע מה זה משוכנע."
שולץ: "זה אומר שאתה בטוח."
ג'אנגו: "כן."
שולץ: "כן מה?"
ג'אנגו: "כן, אני בטוח שזה אליס בריטל. [שולץ יורה באליס למוות] אני משוכנע שהוא מת."

בילי קראש: "אתה כושי בר מזל."
ג'אנגו: "כדאי לך להקשיב לבוס שלך, לבנבן."
בילי קראש: "אני אקח אותך לטיול לאור הירח."
ג'אנגו: "רוצה שנחזיק ידיים?"

קלווין קנדי: "עוגה לבנה?"
שולץ: "אני לא אוהב מתוק, תודה."
קלווין קנדי: "אתה מוטרד מכך שגברתי עליך, מה?"
שולץ: "למען האמת, חשבתי על העבד המסכן שהשלכת לכלבים היום, דארטניאן, ותהיתי, מה דיומא היה חושב על זה."
קלווין קנדי: "חזור שנית?!"
שולץ: "אלכסנדר דיומא, הוא כתב את 'שלושת המוסקטרים'."
קלווין קנדי: "כן ברור, דוקטור."
שולץ: "שמתי לב שאתה מעריץ של הסיפור הזה, קראת לעבד שלך על שמו של גיבור העלילה, ותהיתי, אם אלכסנדר דיומא היה שם היום, מה היה לו להגיד על כך."
קלווין קנדי: "יש לך ספק שהוא היה מסכים איתי?"
שולץ: "כן, הוא היה מאשר זאת בצורה מפוקפקת, במקרה הטוב."
קלווין קנדי: "צרפתון יפה נפש."
שולץ: "אלכסנדר דיומא היה שחור."

ג'אנגו: "בילי קראש! אז איפה היינו? אה, נכון. בפעם האחרונה שראיתי אותך, הידיים שלך היו על ה..." [יורה באשכיו של בילי]
בילי קראש: "דג'אנגו, חתיכת בן זונה שחור!"
ג'אנגו: "לא מבטאים את ה־ד' אידיוט."

ג'אנגו: "קורה, תרצי להיפרד לשלום ממיס לארה?"
קורה: "לעשות מה?"
ג'אנגו: "שאלתי אם תרצי להיפרד לשלום ממיס לארה?"
קורה: "להתראות מיס לארה." [ג'אנגו יורה בלארה למוות]

סטיבן: "אני ספרתי שש יריות, כושי."
ג'אנגו: "אני ספרתי שני אקדחים, כושי."

קישורים חיצוניים עריכה