גרשון שופמן

גרשון שוֹפְמן (1880–1972) הוא סופר עברי.

גרשון שופמן

מתוך סיפוריו הקצרים

• "רחובות הידועים נעשים זרים לפתע וטעוני־תעיה. רחוקים ופגומי־דמות מרפרפים המַכּרים והידידים, שמזדמנים בדרך, כי זו הייתה הנערה־האושר, נשמת־העיר, ששמה רעד בצלילי־הכנסיות ובבבוּאת־השקיעה שבחלונות העליונים." ~ בין לילה ויום
• "את ספרי־לימוּדו החזיק בשתי ידיו על גבי אחוריו, שרק בשפתיו הרעננות קטע־ניגון, שהתנדף ברוח הקל וסקר בגאוָה את התלמידות עוּלות־הימים שעברוּ על פניו אחת־אחת, זוּגות־זוּגות, מופזות בזהרורי־בוקר, עם חבילות־הספרים תחת זרועותיהן." ~ המשורר והנערה המתוקה
• "הנה כי כן השיג סוף סוף מה שביקש והרהורי־לבו נעשו למציאות. הוא צעד על פני המדרכה, מסתכל תכופות בכל קטע־ראי שבחלונות־החנויות, וכמעט שלא הכיר את עצמו. אדם אחר לגמרי!" ~ בגדים נאים
• "פרקים בשנה, באביב ובסתיו, אנו עושים שנינו טיולים בהרים ובגיאיות מסביב. בן שישים ויותר, הוא עולה אל כל פסגה, אל כל שיא, בקלות יתירה, וכל חתחתי הדרכים נשמעים לרגליו. אדם צועד על אדמתו!" ~ מולדת
• "האדון הזה רוצה לראות את הירח. לדידי, תוכל להראותו, אבל אני הולך כבר. ברם את הירח טוב לראות כשהוא פגום, ולא במלואו, כפי שהוא עכשיו." ~ מפלט

נאמר עליו

• "סוד הצמצום שבו קנה הסיפור השופמני את עולמו הוא צמצום של שפע מעט מהרבה." ~ מרדכי עובדיהו
• "הכתיבה של שופמן מציגה לפרקים תפיסת עולם צינית באופן פראי, ולכן משחררת, בצד חמלה אמיתית והבנה נוקבת למצוקות הנפש." ~ אריק גלסנר
• "אמן הסיפור הקצר, התמציתי, הבנוי היטב, המרכז את מלוא משמעותה של המציאות בפרט מייצג אחד והמצטיין בסיומי פואנטה מגוונים." ~ נורית גוברין