דובער שניאורי

הרבי האמצעי - האדמו"ר השני לבית חב"ד

רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטעלער רבי) (ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

כללי

עריכה
  • "כמה קשה המחלוקת, עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות."[1]
  • "כאשר משוחח האחד עם זולתו בענייני עבודת ה’, ולומדים יחד – הרי זה מצב של שתי "נפש אלוקית" נגד "נפש טבעית" אחת."
  • "יום ההולדת של צדיק, וביחוד של נשמה כללית, הוא חג בכל העולמות ועת רצון. הקב"ה שמח כביכול בשמחה גדולה, וכל המשתתפים בשמחה גדולה זו נהנים משולחן גבוה – מסעודת המצווה של מעלה בגן עדן העליון ובגן עדן התחתון."
  • "לפני עלות השחר גובר החושך ביותר, משום שאור השחר קרוב לבוא. כך גם החושך הגדול של גלות זו – הכנה היא לאור הגדול של משיח; אור שהוא גדול עוד יותר מזה שהאיר בגילוי של מתן תורה. כך היא המידה: אחר מכה – רפואה, אחר צרה – ישועה ונחמה."
  • "לעתיד לבוא, הגוף ישתנה כפי שהיה מצבו של אדם הראשון לפני חטא עץ הדעת, שגופו היה נקי מכל רע."
  • "כל דין מלובש בו מבחינת החסד בהעלם... ובכלות מידת הדין, שם דווקא יגלה עוז האהבה שהיה מלובש בו."
  • "כאשר יבוא המשיח, אפילו בהמות וחיות יכירו את בוראם. כמו שנאמר 'ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר'."

על תורת החסידות

עריכה
  • "גליא שבתורה (תורת הנגלה) נקראת מים, ואל מים הולכים. פנימיות התורה נקראת אש, ומאש מפחדים. לפיכך על המשפיע ללכת אל המקבל ולומר לו: אין לך לפחד, כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא."
  • "שיהיה ממך בצל! אבל המשך לחזור את דברי החסידות." ~ לחסיד שהתלונן שדרישת חסידות ברבים גורמת לו לגאווה
  • "אילו היה לי כל הון שבעולם, והיו יכולים לרכוש זאת בכל הון שבעולם, הייתי נותן כל הון שבעולם, שהאברכים בכל מקום שרק יהיו – ידברו שם דא"ח (=דברי אלוקים חיים - חסידות)."[2]
  • "(מאחל לעצמי) שכשני אברכים ילכו ברחוב, ידברו על יחודא עילאה ויחודא תתאה (היחוד העליון והיחוד התחתון – דרגות נעלות באלוקות)."

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, אגרת ט'
  2. ^ מגדל עז, עמוד קפ"ח