דודו גבע

דודו גבע (14 במרץ 1950 - 15 בפברואר 2005), אמן, מאייר, קריקטוריסט ומחבר ספרי קומיקס ישראלי. ידוע כהומוריסט וסאטיריקן בעבודותיו.

סאטירה, קומיקס והומור עריכה

"סאטירה חייבת לבוא מאנשים ילדותיים, אגרסיביים וממורמרים."
"המלחמה שלי היא שלא כל סיפור יסתיים בבדיחה; קומיקס זה קטע מהחיים."
"לא רוצה לעשות מהפיכות בקומיקס שלי אבל רוצה שזה יפתח כמה תאים במוח של הקורא."
"אנשים חושבים שצחוק זה משהו נמוך או נלעג, אני חושב שזו דרך ביטוי לגיטימית."

הדמויות של גבע עריכה

"היוספים עומדים מול הזרם מורידים את הראש ונותנים לו לעבור בתקווה שעוד 50 שנה הכל יהיה יפה."
"יוסף היה סטטיסט, היה הכי זול ועשה כל מה שביקשנו, אם רצינו אותו טורקי שמנו לו תרבוש על הראש."
"יוסף הוא פקיד נכנע שמקבל את העולם בהבנה מוחלטת."
"יוסף הוא כמו שקית תה שהושרתה במשך שבוע. בחור טוב וישר. מקבל בנמיכות רוח את כל התבוסות."
"מה שמעניין אותי בברווזים זה שמצד אחד זה מין בעל חיים מצועצע ונלעג, ומצד שני אוכלים אותו."
"הברווז זה אותו דבר כמו יוסף, רק עם המוות בסוף."
"כנראה שיש בי צד כזה, אחרת למה נמשכתי אל הברווז. צד אחד שמשעשע את קוראיו אבל מרגיש קורבן."
(לאחר ששרף ברווז שבישל בתוכניתה של מרב מיכאלי)- "יש לשלוח את הברווז הצלוי ליד ושם."
"הברווז הוא אנחנו. ההרגשה שכל רגע יתקעו בך סכין היא מאוד ישראלית, נפשית וחברתית."
"הברווז הוא דרך ביטוי אומנותי למה שאני מרגיש באותו הרגע."
"אני לא יודע מתי אני ברווז ומתי אני משתמש בו."
"הכפירים הם דגם ההצלחה הישראלית. כרס קטנה, ראש סוכנות ביטוח וכבר יש לו וולוו... הוא עשוי מפלסטיק, והילדים שלו מפלסטיק וככה נראית המדינה."

חיים אישיים ואידיאולוגיה עריכה

(לאחר שהפסיד בתביעה מול חברת וולט דיסני)- "קצצו את כנפי, יום עצוב לברווזים."
"המחיר של לצייר דברים שאני לא מאמין בהם כדי לשמור על יחסים טובים עם הסביבה הוא יקר מדי."
"העיתונות לדעתי לא מעניינת ולא תשרוד עוד הרבה זמן ולכן כדאי לברוח כבר עכשיו."
"אתה מפטר אותי?! אני מפטר אותך!" משפט שהופנה כלפי עמוס שוקן לאחריו פיטוריו של גבע מ"הארץ"
"כל חוברת (ספרות זולה) שאני מוציא עכשיו התחילה מקומיקס פוליטי שעורכי העיתונות סירבו לפרסם."
"גם אם אני אמות בשנייה זו זה יהיה נס שהגעתי עד אליה." ~ שבועיים לפני מותו