דודו גבע (14 במרץ 1950 - 15 בפברואר 2005), אמן, מאייר, קריקטוריסט ומחבר ספרי קומיקס ישראלי. ידוע כהומוריסט וסאטיריקן בעבודותיו.

דודו גבע

סאטירה, קומיקס והומור

עריכה
  • "סאטירה חייבת לבוא מאנשים ילדותיים, אגרסיביים וממורמרים."
  • "המלחמה שלי היא שלא כל סיפור יסתיים בבדיחה; קומיקס זה קטע מהחיים."
  • "לא רוצה לעשות מהפיכות בקומיקס שלי אבל רוצה שזה יפתח כמה תאים במוח של הקורא."
  • "אנשים חושבים שצחוק זה משהו נמוך או נלעג, אני חושב שזו דרך ביטוי לגיטימית."

הדמויות של גבע

עריכה
  • "היוספים עומדים מול הזרם מורידים את הראש ונותנים לו לעבור בתקווה שעוד 50 שנה הכל יהיה יפה."
  • "יוסף היה סטטיסט, היה הכי זול ועשה כל מה שביקשנו, אם רצינו אותו טורקי שמנו לו תרבוש על הראש."
  • "יוסף הוא פקיד נכנע שמקבל את העולם בהבנה מוחלטת."
  • "יוסף הוא כמו שקית תה שהושרתה במשך שבוע. בחור טוב וישר. מקבל בנמיכות רוח את כל התבוסות."
  • "מה שמעניין אותי בברווזים זה שמצד אחד זה מין בעל חיים מצועצע ונלעג, ומצד שני אוכלים אותו."
  • "הברווז זה אותו דבר כמו יוסף, רק עם המוות בסוף."
  • "כנראה שיש בי צד כזה, אחרת למה נמשכתי אל הברווז. צד אחד שמשעשע את קוראיו אבל מרגיש קורבן."
  • (לאחר ששרף ברווז שבישל בתוכניתה של מרב מיכאלי)- "יש לשלוח את הברווז הצלוי ליד ושם."
  • "הברווז הוא אנחנו. ההרגשה שכל רגע יתקעו בך סכין היא מאוד ישראלית, נפשית וחברתית."
  • "הברווז הוא דרך ביטוי אומנותי למה שאני מרגיש באותו הרגע."
  • "אני לא יודע מתי אני ברווז ומתי אני משתמש בו."
  • "הכפירים הם דגם ההצלחה הישראלית. כרס קטנה, ראש סוכנות ביטוח וכבר יש לו וולוו... הוא עשוי מפלסטיק, והילדים שלו מפלסטיק וככה נראית המדינה."

חיים אישיים ואידיאולוגיה

עריכה
  • (לאחר שהפסיד בתביעה מול חברת וולט דיסני)- "קצצו את כנפי, יום עצוב לברווזים."
  • "המחיר של לצייר דברים שאני לא מאמין בהם כדי לשמור על יחסים טובים עם הסביבה הוא יקר מדי."
  • "העיתונות לדעתי לא מעניינת ולא תשרוד עוד הרבה זמן ולכן כדאי לברוח כבר עכשיו."
  • "אתה מפטר אותי?! אני מפטר אותך!" משפט שהופנה כלפי עמוס שוקן לאחריו פיטוריו של גבע מ"הארץ"
  • "כל חוברת (ספרות זולה) שאני מוציא עכשיו התחילה מקומיקס פוליטי שעורכי העיתונות סירבו לפרסם."
  • "גם אם אני אמות בשנייה זו זה יהיה נס שהגעתי עד אליה." ~ שבועיים לפני מותו