דוד בזמוזגיס
דוד (דייוויד) בזמוזגיס (באנגלית: David Bezmozgis; נולד ב־1973) הוא סופר יהודי־קנדי.
אמרותיו
עריכה- "בעיני כתיבה אפקטיבית קשורה בדינמיקה. כמו במוזיקה, למשל, אתה מאזין ליצירה שקטה ואז לפתע היא מתחזקת, ואז שוב נעשית שקטה, וכך מרגישים טוב יותר את העוצמה."
- "אני חושב שאנשים יכולים להזדהות עם חוויית המהגרים מפני שמדובר בדברים אנושיים פשוטים, שהם פשוט יותר ספציפיים בחוויית ההגירה. כולנו מרגישים זרים לפעמים."
- "מרבית הספרות היהודית, במיוחד בצפון אמריקה, היא ספרות מהגרים. אני חושב שהספר שלי שייך למסורת הזאת – ספרות מהגרים יהודית." ~ על 'נטשה וסיפורים אחרים'
- "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים בהתבסס על מה שקרה בהיסטוריה של היהודים. היה הכרח שישראל תקום."
נטשה וסיפורים אחרים (2004)
עריכה- "בגיל שש־עשרה הייתי מסטול רוב הזמן. באותה שנה קנו הורי בית בשולי טורונטו. קילומטרים ספורים צפונה רעו פרות."
- "זינה קיבלה את פני ליד הדלת, לבושה בשמלת בית סובייטית בצבע כחול שנראתה כמו חלוק בית חולים. גם הפעם לא לבשה חזייה. את פני קיבלו הפטמות, וזינה אחריהן."
- "תפילת שבת בבוקר החלה בתשע ונמשכה שלוש שעות. רוב היהודים הקשישים הגיעו בשל הגעגועים לקצב החיים של העבר. אני הגעתי כי נמשכתי ליהודים הקשישים."
העולם החופשי (2011)
עריכה- "הגירה לא בדיוק תורמת לקוסמטיקה."
- "הניסיון לימד אותו שחלק נכבד מהטוב בחיים נובע מנשים מכירות טובה."
- "אני זקן, אבל אם החוק היה מרשה, הייתי לוקח בעצמי עשר נשים. נשים רוסיות אמיתיות. כי הארץ הזאת לא תתקיים אפילו חמש דקות בלעדיהן."
- "עד עכשיו הייתי אזרח בשתי אוטופיות. עכשיו יש לי ציפיות צנועות. בעיקרו של דבר, אני רוצה לחיות בארץ עם הכי פחות מצעדים."
- "הייתי אזרח סובייטי. בשביל הדור שלי, יש לזה משמעות. הקרבנו את נעורינו ואת שנותינו הפוריות ביותר, את אמונתנו. ובסוף גזלו מאיתנו הכול. לכן הלב שלי מתמלא גאווה כשאני רואה את אשתך."
על עצמו
עריכה- "אני נע בעולם בתחושה שאני יהודי, לא רוסי ולא קנדי... זה אומר להרגיש חלק ממיעוט, להשתייך למיעוט היסטורי."
- "רוסית היא שפת האם שלי במובן זה שזאת השפה הראשונה שלי. השפה שאני שולט בה הכי טוב היא אנגלית ולמדתי עברית במשך שמונה שנים. העברית, יותר מכול, היא עבורי שפה דתית, אפילו שאני יודע שבישראל זאת שפה מדוברת ופופולרית."
נאמר עליו
עריכה- "דייוויד בזמוזגיס יודע היטב לגעת, בכנות וביושר, במקומות פגיעים ביותר בנפש האדם." ~ רמי סערי