דוד בידרמן

רבי דוד בידרמן (תק"ו - ז' בשבט תקע"ד, 1814), האדמו"ר מלעלוב, היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק והחוזה מלובלין. הדגש במשנתו ובמעשיו היה על "אהבת ישראל" ואהבת הבריות.

"איך תאמרו עליי שאני צדיק הדור, אם אני עדיין מרגיש בעצמי אהבת בני וזרעי יותר מבשאר בני ישראל." ~ "תפארת שלמה" על המועדים, רמזי פורים, דף ק"ב
"דע לך כי לאחר מאה ועשרים שנה יתבע אותך הסוס לדין. האם לא תבוש לעמוד בדין עם סוס." ~ לבעל עגלה שהכה את סוסו, "מגדל דוד", עמוד 19
"למדתי אהבת ישראל מגוי אחד שאמר לחברו 'אני אוהב אותך', והחזיר לו חברו, 'האם אתה יודע מה חסר לי?' וכשאמר שאינו יודע, החזיר לו חברו ואמר, 'אם אינך יודע מה חסר לי איך תוכל לאהבני?'" ~ "שיח שרפי קודש"
"שלא להוכיח עוד אנשים בדברי תוכחות וניאוצים, כדי להשיבם בתשובה שלמה לפני הי"ת, כי אם להתהלך עמהם בדברי ריצוי ונחת ולקרב את לבם באהבה לעוררם ליראת שמים." ~ "תפארת שלמה" על המועדים
"והייתם לי סגולה (פרשת יתרו), הקדוש ברוך הוא אומר לישראל, תהיו לי כמו תנועת הסגול, שלאיזה צד שנהפכנה תישאר סגול כמו שהיא, כמו כן ישראל אף על פי שחטא הרבה – שנהפך, אף על פי כן הוא נשאר בתמונתו וצורתו, בפנימיות נשמתו, יהודי כמו שהיה." ~ "שם משמואל", פרשת יתרו
"שולחנו של הרבי מגיע עד לעלוב, ואני יושב בסוף השולחן." ~ על רבו, החוזה מלובלין, לאחר שנעשה בעצמו אדמו"ר
"מה ההבדל בין עשיר לילד? ילד אוהב לחם מתובל במיני מתיקה, עשיר אוהב לחם מתובל בזיעת הזולת". ~ יראה ואהבה (עמ' 149)

נאמר עליו

"רק כשיבוא משיח ידעו את ערכו." ~ החוזה מלובלין