דורית קלנר

דורית קלנר (נולדה ב־1959) היא סופרת ישראלית.

מתוך סיפוריה

• "נעשה אדום וצעק ובטח רצה להרביץ, אבל לא, לא יכול, אז התנפל, במקום, על הספרים, וקרע אותם, אחד אחד, תלש את הדפים וזרק מהמרפסת, למטה, אל המדרכה."

עמקפלסט (2014)

דף ציטוטים מורחב – עמקפלסט

• "בהינף יד נגלה לעיניה, במלוא הדרה, מפת עולם קדום חדש, חבוי ונסתר, שלא שיערה כלל את קיומו."
• "יכולתו של המוח האנושי לשלוט בחומר ובמרכיביו, לאלצם להתנהג על פי חוקים ידועים וקבועים מראש."
• "אחר כך מרכיבה פורמולות, בוחנת צירופים שונים ומנסה אותם ומכניסה את כל התוצאות למחשב ומסדרת טבלאות ברורות ויפות, שזה היה החלק הבטוח, האטי, שאהבה."

עונות מעבר (2017)

• "להגיע ככה, בשישי, ועוד אחרי שכבר סיימו לאכול צהריים. ודבר ראשון הניחה שתי קופסאות תאנים על השולחן, מקריבה מנחת שלום, כאילו לא גדלה בבית הזה, כאילו היא לא יודעת שכבר אין לה, לעדנה, מה לעשות בשפע התאנים שעל העץ הגדול שבחצר, חולקת עם הציפורים, הדבורים, הזבובים, הברחשים, הרימות, השכנים, רוקחת ריבות, מחטאת צנצנות."

אמרותיה

• "נשאבתי לתוך העולם המדעי־טכנולוגי. אני אוהבת מאוד את הסביבה הזו, יש בי תשוקה לתחום ואני לא מצטערת לרגע על הבחירה שעשיתי. אבל הלוואי שהיה אפשר לחיות חיים רבים במקביל, יש כל כך הרבה דברים לעשות בעולם הזה."
• "כמה וכמה ספרים נכתבו בראשי במהלך נסיעות ארוכות, בשנים הרבות שחלפו לפני שהתחלתי לכתוב באופן ממשי."

נאמר עליה

• "ספרה של דורית קלנר... בולט באיכויותיהן של ההבניה והעיצוב הן של העלילה, הן של הדמויות והן של השפה. קלנר מצליחה לשרטט, דרך שרשרת אירועים שמתרחשים באזור מעלות תרשיחא שבגליל, בו חיים אלה לצד אלה יהודים, נוצרים ומוסלמים, פיסת מציאות, שהיא פרקטל של החברה הישראלית היום. העלילה נטווית באמצעות תיאור רך, עדין וחומל אבל גם ביקורתי, של הנוף והדמויות, אשר מביאות כל אחת את מורכבות עולמה, את ערכיה, לבטיה, תסכוליה ומחדליה. כל אלה כתובים בעברית עכשווית עגולה, מלאה, מעובה, עשירה בשכבות של ספרות, שפה שסגנונות יזהריים קנוניים שזורים בתוכה והם ממתיקים מאד את הקריאה." ~ מנימוקי השופטים שזיכו את ספרה "עונות מעבר" בציון לשבח בפרס ברנר, 2017