דלדולה של הרוח באמריקה

דלדולה של הרוח באמריקה (באנגלית: The Closing of the American Mind) הוא ספר מאת אלן בלום על האקדמיה האמריקאית. הספר יצא לאור ב־1987 ותורגם לעברית.

"כמעט כל סטודנט הנכנס לאוניברסיטה מאמין, או טוען כי הוא מאמין, שהאמת היא יחסית... העובדה שמישהו יכול לראות טיעון זה כבלתי מובן מאליו, מדהימה אותם."
"בעבר הייתה הפתיחות אותה המידה הטובה שאפשרה לנו לחפש את הטוב באמצעות השימוש בתבונה. עתה פירושה הסכמה לכול והכחשת כוחה של התבונה."
"השפה החדשה מבטאת את יחסיות הערכים והיא מהווה תמורה בהשקפת עולמנו המוסרית והמדינית, תמורה שחשיבותה אינה פחותה מזו שאירעה כאשר הנצרות תפסה את מקום הפאגאניזם."
"יחסיות האמת איננה תובנה תיאורטית, כי אם הנחה מוסרית, התנאי לחברה חופשית, כך, מכל־מקום הם רואים זאת. הם כולם צוידו בתבנית יסוד זו בשלב מוקדם, וזהו התחליף המודרני לזכויות הטבעיות שאין למנוע אותן מאיש בשום פנים ואופן, אשר היו בעבר התשתית המסורתית של התפישה האמריקנית על־אודות החברה בת־החורין."
"הסבים שלי מצאו את ההסברים לקיום משפחתם ולמילוי חובותיהם בכתבים כבדי־משקל, והם פירשו את סבלותיהם בהתייחסם לעבר גדול, שהאציל עליהם מפארו. אמונתם ומעשיהם הפשוטים קשרו אותם לגדולי החכמים וההוגים, שעסקו באותם עניינים, לא כמתבוננים מהחוץ, או מזווית ראייה אחרת, פי אם מתוך אותה אמונה כפי שהאמינו הם, כשהם רק מעמיקים יותר ומאירים לזולתם את הדרך. הם הוקירו לימוד לשמו, מפני שהיה לו קשר מוחשי לחייהם. זוהי משמעותן של קהילה ושל היסטוריה, חוויה משותפת המזמנת את הנכבדים ואת הפשוטים למסגרת של אמונה אחת."
"כוונתי היא, ליתר דיוק, כי החיים המבוססים על התנ"ך קרובים יותר לאמת, וכי הוא מספק חומר לחקר מעמיק יותר בטבעם האמיתי של הדברים ומאפשר גישה אליהם. בלא ההתגלויות, האפוסים והתורות הפילוסופיות הגדולות, כחלק מהשקפת העולם הטבעית שלבו, לא קיים בחוץ דבר שכדאי לראותו, ובסופו של דבר, אף בפנים, רק מעט מאוד נותר. התנ"ך איננו האמצעי היחיד למלא בו את רוחנו, אך בלא ספר בעל משקל דומה, הנקרא באותה רצינות שבה קורא בו המאמין בתנ"ך, תיוותר רוחנו ריקה מתוכן."
"אובדן הספרים עשה אותם לצרי־אופק ולשטחיים יותר. הם צרי־אופק, משום שניטל מהם הדבר ההכרחי ביותר, הבסיס הממשי לאי־שביעות־רצון מההווה והמודעות לכך, שיש לו חלופות. הם בו־בזמן מרוצים יותר מהקיים וגם נואשים מן התקווה להימלט ממנו אי־פעם. הכמיהה למה שמעבר ירדה פלאים. המודלים להערצה ולבוז נמוגו. הם שטחיים יותר, כי בלא פרשנות לדברים, בלא הפיוט או הדמיון, בשמותיהם דומות למראות, לא של הטבע, אלא של סביבתם. העידון של עין הרוח, המאפשר לה להבחין בהבדלים הדקים שבין בני־האדם, בין מעשיהם למניעיהם, והמהווה בסיס לטעם טוב אמיתי, לא ייתכן בלא עזרת ספרות מן הסוג המעולה."
"כמונו כרועים נבערים החיים באתר שבו פרחו אי־פעם תרבויות גדולות. הרועים משחקים בשרידים הצצים על־פני השטח, בלא כל מושג על המבנים היפהפיים ששרידים אלה היו בעבר חלק מהם. כל מה שנחוץ הוא חפירה זהירה, שתחשוף בפניהם את הדגמים מאדירי החיים, אנו נזקקים להיסטוריה, לא כדי שתספר לנו על אירועי העבר או תפרש אותו, אלא כדי שתשיב את העבר לתחייה, למען יוכל להסביר לנו את עצמנו ולעשות את העתיד אפשרי."

נאמר עליו

"מסרו הביקורתי כוון לעבר הדמות הגרוטסקית, המעוותת, השטוחה והאנטי־ליברלית שלבשו, לדעתו של בלום, חיי הרוח של אמריקה אחרי מהומות הסטודנטים בשנות השישים." ~ סבר פלוצקר

קישורים חיצוניים

טקסט הספר בגרסת אודיו (באנגלית)