הזמיר כבר לא גר פה יותר

הזמיר כבר לא גר פה יותר הוא ספר שירים מאת נתן זך שיצא לאור ב־2004.

עטיפת הספר

---

• "וַהֲרֵי זֶה פֶּרֶק, רַק פֶּרֶק מִתּוֹךְ הָעֲלִילָה,

קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ אֲשֶׁר נִסִּינוּ כָּאן לִטְווֹת

בַּמְּהוּמָה שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת, שֶׁיֵּשׁ

לָתֵת בָּהּ סֵדֶר, לֹא לְאַחוֹת דָּבָר בִּרְמִיָּה."

• "רֵיחַ פֶּרַח טֶרֶם קְמִילָה אוֹ חֵיק אִשָּׁה

נִפְתַּח לְמַגַּע יָד גּוֹשֶׁשֶׁת,

נוֹבֶרֶת וּמֵחַטֶּטֶת בִּבְשַׂר הַחַי

בְּנִסָּיוֹן לִמְצֹא פֻּרְקָן זְמַנֵּי לִבְדִידוּתָהּ."

• "תֵּן עוֹד יַיִן, גֵּרְסוּן סְתָם

תְּנוּ לִחְיוֹת פֹּה בָּעוֹלָם,

כַּמָּה לַיְלָה, כַּמָּה קַר

מְזַמֵּר לוֹ הַזַּמָּר."

• "וַאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים אֶת תָּוֵי הַזִּמְרָה

בַּהֲבָנָה, בִּפְלִיאָה אוֹ בְּגַעְגּוּעִים

בְּאוּלַמֵּי קוֹנְצֶרְטִים הֲזוּיִים

כְּמוֹ נָגְעוּ־לֹא־נָגְעוּ בְּחַיֵּינוּ."

• "לִפְעָמִים אָדָם מִתְרוֹמֵם בְּמִשְׂרָדוֹ

וּמַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת מִקְטָרְנוֹ,

הוֹפֵךְ אֶת שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה

וּמְנַפֵּץ אֶת מְנוֹרַת הַנֵּאוֹן."

• "לילה שחור וסדינים של גשם. המיטה ריקה ונורה קטנה דולקת. מה נורא השקט בחדר מלון. את צודקת, לא הבטחת דבר."
• "עם בוא האביב, כיצד מסע הציפורים לא מכזיב, ולא בצו האופנה. כיצד ירח יקר הולך ושמש לעולם לא דועך, כיצד אישה ערירית בבלואים מחלקת פתיתים ליונים, והנשר אבי המרחב מביא טרף לפי גוזליו וכלב אוהב אדונו מכשכש בזנב עם שובו."

נאמר עליו

• "[בספר] באה לידי ביטוי חוויית הפליט, זו שזך נושא איתו מעברו האישי, וזו שהוא קובע כמאפיינת טרגית מרכזית של המאה העשרים ושל שירתה, בין ברלין לרמאללה. שמו של הספר נותן ביטוי לנושא מרכזי נוסף המעסיק את זך בשירים אלה: הצמצום ההולך וגובר במידת נוכחותה ומרכזיותה של השירה בעולם המודרני." ~ נסים קלדרון