הימנון ללייבוביץ

ספר מאת וולטר מ' מילר

הימנון ללייבוביץ (באנגלית: A Canticle for Leibowitz) הוא ספר מדע בדיוני מאת וולטר מ' מילר הבן. הספר יצא לאור ב־1960 ותורגם לעברית על ידי עמוס רגב ב־1981.


  • "אם ניתן בכלל לשלוט במחשבה, הרי שאפשר לצוות עליה שתלך בעקבות היגיון שבוסס בדרך כלשהי; צווה עליה משהו אחר, והיא לא תציית."
  • "אם כנסייה החזיקה מעמד במשך חמש מאות שנים של כוהנים בעלי טעם גרוע, סילק עד אז טוב טעם מקרי את מרבית הפסולת בת־החלוף, והפך את המקום לבעל רוממות כה נשגבת, שדי בה לרפות את ידיהם של מעצבי החן לעתיד לבוא."
  • "למעשה חלק גדול מהפילוסופיה של הטבע הוא תהליך פשוט של הפשטה לשונית – מאמץ להמציא שפה שאפשר יהיה להביע בעזרתה – במשוואה בת מחצית העמוד – רעיון שאי אפשר להביעו בפחות מאלף עמודים של לשון 'פשוטה'."
  • "שמור על המדע עטוף ומבודד, אל תנסה ליישמו, אל תנסה לעשות דבר בקשר אליו, עד שיהיו בני האדם לקדושים. ובכן, זה לא יכול לפעול."
  • "על בני האדם לבוסס זמן־מה ב‏טעות כדי שיוכלו להבחין בינה ובין האמת – ובתנאי שלא ידבקו בָטעות ברעבתנות רק מפני שהיא טעימה יותר."
  • "אבי השקרים הזקן היה מחוכם בס‏פרו חצאי אמיתות; כיצד תדע מה טוב ומה רע עד שתטעם קמעה מזה וגם מזה? טעם, והיה כאלוהים. אבל לא כוח בלתי־מוגבל, גם לא חוכמה בלתי־מוגבלת יכולים להעלות את האדם למעלת האלוהות. כדי שדבר כזה יקרה, דרושה גם אהבה בלתי־מוגבלת."
  • "פלדה צווחת כשהיא נוצקת, היא מתנשמת כשמצננים אותה. וכשעומסים עליה משא כבד – היא נסדקת. בני, אני סבור שאפילו פלדה מפחדת."
  • אש היא היפה מכל ארבעת היסודות שבעולם, ועם זאת היא היסוד העיקרי בגיהנום."
  • "ככל שבני האדם עשו את גן־העדן מושלם יותר, כן פחתה סבלנותם כלפיו, וכלפי עצמם. הם יצרו גן תענוגות, וככל שהלך זה וגדל בעושר בעוצמה וביופי, כן הלכו הם ונעשו אומללים יותר ויותר; שכן היה זה, כנראה, קל להם יותר לגלות שמשהו חסר בגן – עץ כלשהו, או שיח שאינו יכול לצמוח בו."
  • "אם אדם אינו יודע שדבר־מה הוא רע, ופועל מתוך חוסר־ידיעה, אין בו שום אשמה, בהנחה שלא היה די בשכל הטבעי כדי שיבין כי טועה הוא. אבל בעוד שאי־ידיעה עשויה לשמש תירוץ לאדם, היא איננה מטהרת את המעשה, שהוא רע כשלעצמו."
  • טבע אינו כופה עליך דבר שהוא לא הכינך לשאתו."
  • "מדוע לא תמחל לאלוהים על שהוא מתיר את הכאב? אילו לא היה מתיר זאת, היו האומץ האנושי, הגבורה, האצילות וההקרבה־העצמית הופכים כולם לדברים חסרי משמעות."