המאהב

המאהב הוא רומן מאת אברהם ב. יהושע הכתוב מנקודות מבט של דמויות שונות. הספר יצא לאור ב־1977 ועובד גם לסרט קולנוע.

עטיפת הספר

אדם

• "היה לנו מאהב, ומאז המלחמה הוא איננו. פשוט נעלם."
• בסך הכול, תכף ראיתי, אישה נוחה וותרנית. משתדלת מאד לא לריב איתי, מתייחסת אליי בכבוד, אפילו בקורטוב של חרדה."
• "אני יוצא. המעבר מהחדר החשוך אל הדירה הלוהטת באור מלא. נטרפה דעתי, כאילו התאהבתי בה. מדוכא מתשוקה פתאומית. והרי כבר עשרות פעמים הסתובבה בבית ואף פעם לא שמתי לב אליה."
• "לו היה מישהו נוגע בי בשקט, בחברות אמיתית, ברצון טוב, בהתעניינות."
• "האם אפשר עדיין להתאהב בה, מישהו זר שהיה רואה אותה כמות שהיא, בבגדים האלה, בשמלה האפורה עם הרקמה הדהה, מישהו שהיה מתאהב גם בשבילי."

אסיה

• "ואני רוצה לומר לו, בוא הנה, אבל נשארת בכיתה שעכשיו היא ריקה לגמרי, באור של דמדומים משונים כאלו."
• "ממש רעדתי. כבר שנים לא ראיתי אותו. הנה הוא נוסע על אופניים ליד הבית. רק לא לאבד אותו שוב. נצמדתי לחלום."
• "אני צריכה להתרכז ולמצוא היכן הכאב בעונג הזה, כדי לא לאכזב אותו, שלא ירפה ממני, לומר לו משהו."

דאפי

• "אישה מהפכנית, אמר אבא בצחוק, וגם אני צחקתי, אפילו שלא ידעתי למה הוא מתכוון בדיוק."
• "הם הלכו לחברים. כשהם בבית לא מרגישים בהם כמעט, אבל כשהם יוצאים מרגישים שאינם."
• "שום סבל. טעיתי. חשבתי שיש קצת סבל במדינה הזאת, אבל טעיתי, כולם נורא מאושרים."

נעים

• "והם היו מאוד נרגשים ומבולבלים ודואגים אבל גם מרוצים שאני נעשה מכונאי מומחה."
• "כבר לא עובד, לא מתכופף, לא זז, אפילו עצות הפסיק לתת. כבר בטוח שאני מסוגל לעשות את הכול בלעדיו."

גבריאל

• "ובשעה אחת לאחר חצות, כבר אני בלבוש חייל, נעול בנעליים כבדות, הייתי שוכב ומתנמנם תחת כיפת השמיים."
• "ואני מגיע אל חוף זך, טהור, ודממה מסביב כאילו אני מחוץ לעולם, כאילו אין מדינה, אין מלחמה, אין כלום. רק רחש הגלים."

נאמר עליו

• "מעבר לכל הפירושים והמשמעויות, הרומן 'המאהב' הוא ספר מרתק, הנקרא בנשימה עצורה. זהו ספר הגדוש הומור גרוטסקי והבחנה אנושית חריפה." ~ גרשון שקד

קישורים חיצוניים

• שיחה על 'המאהב' בין א.ב. יהושע לבין ניצה בן דוב