הנאום האחרון של משה

ספר מאת מיכה גודמן

הנאום האחרון של משה הוא ספר מאת מיכה גודמן שיצא לאור ב־2014 העוסק בדמותו של משה ובפרשנות ובמשמעות הרעיונית של ספר דברים במקרא.

"יותר אהבה לאל, פחות 'טקסים' לאל."

  • "הפירוש הראשון לתורה הוא של מקבל התורה (משה), וזהו פירוש רדיקלי! (שמצוות קורבן חשובה פחות מאשר מצווה 'מוסרית')."
  • "יותר אהבה לאל, פחות 'טקסים' לאל; מהקורבנות – אל המילים; מבית המקדש אל בית המדרש."
  • "בזמן שהאדם מביא לכוהן את פירות הארץ – הוא מודיע לכוהן שהוא איננו אחד מהפירות האלה; הוא מ'חוץ־לארץ'."
  • " 'בארץ ישראל קם העם היהודי...' – דוד בן-גוריון השמיט מסיפורו את העובדה, שהאומה נוצרה ב'חוץ־לארץ'."
  • צדקה היא הפולחן החדש... שתי פעולות משלימות – ה'פיצול' שבין דת לבין כוח, וה'חיבור' שבין דת לבין מוסר."
  • "משה לא מאמין בעם שלו... (והנה עוד פרדוקס:) אהבת אלוהים לישראל, מבליטה את 'חוסר הייחוד' של עם ישראל."
  • "זהו הטקסט הנצחי של האומה [התנ"ך]. טקסט שעודו מעורר השראה אלימה בקרב מיעוט קיצוני – ושאחרים קוראים בסלידה. הפסוקים האלימים מכתימים בעבורם את התנ"ך כולו בכתם מוסרי."
  • "המונותאיזם לא שרד את המעבר מנס גלוי לנס סמוי."
  • "הכניסה אל הארץ היא גם הכניסה אל הכוח. לאחר הכניסה לארץ, כיבושה וההתבססות בה, העם החלש שיצא ממצרים אינו חלש עוד. הוא עם חזק השולט בכנען. משה מבקש להכין את העם למצב הזה."

נאמר עליועריכה

  • "מצד אחד המחבר עורך כאן דיון ביקורתי־אקדמי, המסתמך בגלוי על ממצאיהם של חוקרי המקרא לדורותיהם. מצד אחר הוא מרחיב את גבולות הפרשנות המסורתית והאורתודוקסית, אך נזהר שלא לחרוג מהם. הדבר מתבטא במאמץ לפשר בין ספר דברים לבין כתובים אחרים בתורה." ~ אריאל סרי-לוי
  • "קריאה מחודשת של הפסוקים, הבנה טובה יותר של הכתוב על רקע הנורמות החברתיות בתקופה העתיקה, הקבלה בין רעיונות חדשניים לפסוקי התורה, אין רגע דל." ~ צוריאל הורוביץ

ראו גםעריכה