פתיחת התפריט הראשי

משה המבודד (אברי גלעד)עריכה

  • "אני לא שודד, אני משה המבודד, תכף יבוא ארז ושוב אשים לו ברז." ~ ה"המנון" של משה
  • "כל אזרח חמוד, קונה סרטי בידוד, אני לא שודד, אני משה המבודד." ~ בתקופת מלחמת המפרץ
  • "כל אחד חמוד, קנה סרטי בידוד, עכשיו הוא ישלם למשה המצלם." ~ פותח ב"קריירה" חדשה
  • "יאללה, איזה אנשים, חושבים עשו אותי באצבע, כשלמעשה קנו אותי בויצ"ו במאה שקל."
  • "כתוב בעיתון? תקנה מהעיתון!" ~ מגיב על טענות של לקוח על מחיר מופקע
  • "לא מכיר את ריטה, לא רוצה את אריה מקל, מכיר רק את דוד ורוצה עוד מאה שקל!"

בסאם עזיז (יאיר ניצני)עריכה

  • "תראה... חלב עמיד, רגל קרושה, עוף בגריל, חומוס עם צנובר עם טחינה קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ עונה לשאלה "האם חסרים מצרכים חיוניים בבגדאד"
  • "לא, בגדאד עדיין עומדת על ת/טילה."
  • "תראה... מר גלעם... אתה לא באמת מצפה שאני אגיד לך בדיוק איפה ייפול הסקאד..."

נאוה רן ("זמרת", שרית סרי)עריכה

  • "זה בזכות אח שלי צ'רלי, הוא בא לאנשים, אומר להם 'תשמע, או שתקנה את הקסטה של נאוה או שאני פותח לך את הגרון'. אנשים עושים את החישוב שלהם, עושים אחד ועוד אחד ומגיעים למסקנות." ~ מסבירה איך היא מכרה 690,000 קלטות תוך יומיים
  • "זה אני לא יודעת, החשבונות זה אח שלי צ'רלי." ~ עונה לשאלה כמה זה אחד ועוד אחד

קריינית הרצף (עינב גלילי)עריכה

  • "התחזית לימים הקרובים: מחר יהיה יום שני, מחרתיים יום שלישי ואחר־כך יום רביעי. התחזית לקייטנים: שוקו ולחמניה." ~ מנסה להיות נערת מזג־האוויר
  • "אני קריינית הרצף שלכם. קריינית מלשון קריאה, רצף מלשון רצפה."
  • "תדעו לכם שאת הטקסטים שלי כותב מחשב, שאף פעם אינו טועש."

דמויות שונותעריכה

  • "ציפור השלום עופי לאהובתי ומסרי לה בשמי: 'בתיה בתיה מה העניינים, בתיה בתיה אני על הפנים'."
  • "מי שלא מרים 10 אגורות, לא שווה 10 אגורות."
  • "פעם היינו הולכים מאחורי המכולת ודרך החצר. היום, אנחנו הולכים ישר! דרך הכביש."
  • "והיום תלמידים, בוחן פתע בנושא דרדרי מדבר!"
  • "זה שהצבא צועד על קיבתו...[1] זה אסתטי?" ~ אברי

שיחותעריכה

מנחה: "הילד רובי בשירו מים."
הילד רובי: "מים מים מים..."

אברי: "מה הנכדים שלנו יגידו כשהם יראו את התוכנית?"
ארז: "כמה טוב שסבא מת."

ארז: "אתה מעשן?"
אברי: "לא, אני מאשדוד."

"מרקי סבא יחזקאל; מונסדיום גלוטמט, סבא יחזקאל..."
"כולם מתים על המרק של סבא יחזקאל."

אברי: "ארז, תראה את התסריט, בקטע הבא אתה הולך להרוג אותי, אתה מופרע!"
ארז: "אני לא מופרע, ואתה לא תקרא לי מופרע!"
אברי: "אבל אם אתה הולך להרוג אותי אתה מופרע."
ארז: [מוציא אקדח ויורה באברי.]

ארז: "אבל דוד שלח אותי."
משה המבודד: "דוד! מאה שקל."

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ציטוט של נפוליאון.