הקול הנשי הירושלמי

הקול הנשי הירושלמי הוא ספר מאת מרגלית שילה העוסק בכתבי למדניות יהודיות בירושלים של המאה התשע־עשרה, שיצא לאור ב־2003.

"סדר פטריארכלי מסורתי."

  • "השכּלָתן התורנית של רוב בנות ישראל הייתה מעטה, והן הודרו כמעט כליל ממוסדות הלימוד, שהיו על טהרת המין הגברי. תלמוד תורה היה למאפיין מגדרי הקובע את ההיררכיה החברתית ואת הדומיננטיות הגברית."
  • "האיסור שחל על תלמודן של נשים לא היה צו הלכתי, אך תפיסת האישה ביהדות הושפעה באופן מובהק מהדרתה מעולם הלימוד. שלילת ידע בצד סדר פטריארכלי מסורתי."
  • "במאה ה־19 במזרח אירופה היה הרגל רווח של נשים לקרוא בצוותא... רק במחצית השנייה של המאה ה־19 עם התפשטות האוריינות בקרב הנשים שונו הרגלי הקריאה שלהן וזו עברה יותר ויותר לרשות היחיד, דהיינו לרשות היחידה."
  • "הקהילה הירושלמית הייתה רבת פנים. קהילה זו נודעה בפלגנותה בין בעלי שפות שונות, מנהגים שונים ומנטליות שונה, אך עם זאת הייתה לבני הקהילה תחושה משותפת של כיסופים לחיי דת וקדושה."
  • "האינטנסיביות הרוחנית באה לידי ביטוי גם בהדפסה רבתי של ספרים וקונטרסים בבתי הדפוס הרבים שפעלו בעיר."
  • "ככל הנראה לא נהגו נשים יהודיות בעידן טרום־ההשכלה לפרסם את ספריהן במו ידיהן."
  • "האפשרות שנשים תפרסמנה את כתביהן החלה להיות מקובלת במאה ה־19 בקרב נשים שרכשו השכלה חילונית."
  • "שלוש הנשים הירושלמיות שחפו מהשכלה חיצונית לא היו הנשים היהודיות הראשונות שפרצו במו ידיהן את מחסום הדפוס. עם זאת, עבודה אינטלקטואלית־יצירתית נתפסה כעשייה גברית."
  • "הוצאתם לאור של הקונטרסים הירושלמיים בלבוש עברי חדש מאפשרת הצצה נדירה לעולם הידע של נשים חרדיות בנות המאה ה־19 ומהווה הזדמנות לנסות להבהיר ולהגדיר את תופעת הלמדנות הנשית."
  • "למדניות מובהקות מעין אלו היו בודדות, אך לצדן נודעו נשים רבות שספגו ידע עשיר מהספרות הדתית הענפה שנכתבה ביידיש ובלדינו."