הקומדיה האלוהית

הקומדיה האלוהית (באיטלקית: La Divina Commedia) היא פואמה שירית מאת דנטה אליגיירי שנכתבה בתחילת המאה ה־14.

"באמצע מסע החיים התעוררתי ביער אפל ואיבדתי את דרך הישר." ~ השורות הראשונות ב"קומדיה האלוהית"
"זיק אחד מתחיל להבה גדולה."
"הבא בשערי – מן התקווה חדל נא."
"כל אדם מחפש את הטוב שבו תוכל נפשו למצוא את שלוותה."
"מַרְבֶּה דַעַת מַרְבֶּה לִשְׂנֹא כָל אִבּוּד־זְמַן לְתֹהוּ."
"אַחַר הַיְדִיד אֲשֶׁר כְּמוֹרֶה־דֶּרֶךְ שָׂם אוֹר לִנְתִיבָתִי וּבִי תוֹחֶלֶת."
"גּוּף מִסְתּוֹבֵב, וּבְעָצְמָתוֹ שׁוֹכֶנֶת מַהוּת כָּל הַדְּבָרִים הַמֻּקָּפִים בּוֹ."
"רָם שִׂיא הָהָר, לֹא תַשִּׂיגֶנּוּ עַיִן."
"עֵת כִּי תִנְעַם לְךָ הַדֶּרֶךְ, עַד כִּי הָעֲלִיָּה תֵקַל עָלֶיךָ כְּבַסִּירָה לָרֶדֶת עִם הַזֶּרֶם, – תֵּדַע כִּי עַד לְרֹאשׁ הַשְּׁבִיל הִגַּעְתָּ."
"קוּם כְּמִגְדָּל מוּצָק שֶׁלֹּא יָזִיעַ, לָעַד רֹאשׁוֹ בִּפְנֵי סוּפָה וָסַּעַר!"
"זֹאת נֶפֶשׁ עֲדִינָה, אֵיכָה נֶחְפָּזָה לְשֵׁמַע צְלִיל מָתוֹק, צְלִיל הַמּוֹלֶדֶת קַדֵּם אֶת בֶּן־עִירָהּ בְּחֶדְוַת־אשֶׁר!"
"הַשִּׁיר, כֹּה רַב־יִרְאָה וְנֹפֶת־לַחַן עַד כִּי צְלִילָיו בִּי אֶת נַפְשִׁי הִשְׁכִּיחוּ; וּבְנֹעַם וְיִרְאָה גַּם עֲמִיתֶיהָ, אַחַר קוֹלָהּ, כָּל הַפִּזְמוֹן הִשְׁלִימוּ נוֹשְׂאִים עֵינָם אֶל רוּם גַּלְגִּלֵּי־שַׁחַק."
"רַק בְּחָכְמָה וּבְרֹב בִּינָה פוֹתֵחַ, כִּי הוּא רַק הוּא מַתִּיר עֲבִי־הַקֶּשֶׁר."
"שְׁמוֹ לִתְהִלָּה נוֹדַע בְּכָל טוֹסְקָנָה – עַתָּה אֵין קוֹל וְקֶשֶׁב לוֹ בִּסְיֵנָה, שֶׁבָּהּ שָׁלַט עַד שֹׁךְ חֲרוֹן פִירֶנְצֵי."
"אין בנמצא צער גדול יותר מזה של זיכרונות האושר בימים לשעבר."
"לא ניתן למחול למי שאיננו מתחרט."
"הבה נניח לאלה שיש להם גרדת, להתגרד."
"עלינו להישמר באופן מיוחד מן הדברים שיש בכוחם לגרום רעה לזולת."
"בני אדם שאינם בטוחים בכוח שיפוטם, כמוהם כמי שמנסה להעריך את היבול בטרם בשלה החיטה."
"קמצנות, קנאה וגאווה – שלושה ניצוצות הרי אסון שהציתו את הלבבות בלהבות."
"לא נולדת כדי לחיות כפרא, אלא כדי ללכת בדרך טוהר המידות והידע."
"אם העולם סוטה מדרכו יש לחפש את הסיבה בך עצמך."
"האיש השוכב ישן לעולם לא ישיג תהילה, ותשוקתו וכל חייו חולפים על פניו כחלום, ועקבות זיכרונו מתפוגגים בזמן כעשן באוויר, או אדוות על נחל."
"לא פעם העין הוסטה במהלכה

של הקריאה, ומפנינו הצבע ניתק.

אך אנו הכרענו ברגע מפנה אחד."

"וְעוֹד עַל חוֹף הַיָּם הַהוּא עָמַדְנוּ, כְּמוֹ אָדָם הוֹגֶה לָבוֹר לוֹ דֶרֶךְ, גּוּפוֹ עוֹמֵד וּכְבָר נַפְשׁוֹ צוֹעֶדֶת."
"כעת הניעה את תשוקתי ורצוני... האהבה שמניעה את השמש ואת שאר הכוכבים." ~ השורות האחרונות ב"קומדיה האלוהית"