הקטור ברליוז

לואי הקטור ברליוז (בצרפתית: Louis Hector Berlioz)‏ (11 בדצמבר 1803 - 8 במרץ 1869), מלחין צרפתי מהתקופה הרומנטית.

• "הזמן הוא מורה מעולה. למרבה הצער הוא הורג את התלמידים."
• "זה, למעשה, הקול הנשי האמיתי של התזמורת - קול שהוא גם תשוקתי וגם צנוע, עוצר את הלב, אך רך, שיכול להתייפח, להיאנח, לקונן, לשיר, להתפלל, ולהרהר, או לפרוץ קדימה בנגינה שמחה, כפי שאף אחד אחר לא יכול לעשות." ~ על הכינור (האתר הרשמי)
• "לא רק שלמחבר 'הנביא' היה את המזל להיות בעל כישרון, היה לו גם את הכישרון להיות בעל מזל." ~ על האופרה "הנביא" מאת ג'אקומו מאיירבר (הערב של התזמורת)
• "הכלי עבור המוזיקה הוא בדיוק מה שצבע עבור ציור." ~ על מוזיקה אינסטרומנטלית
• "אני אסיר תודה להזדמנות השמחה שאילצה אותה להלחין בחופשיות ובדממה, ובכך העבירה אותי מהעריצות של האצבעות, המסוכנת כל כך למחשבה." ~ ספר הזכרונות, פרק 4, עמוד 14
• "לפעמים הוא שקט ועמוק, לעיתים הוא מלא רגשות, חולמני, עצוב, ולפעמים עם הד הקול האנושי. אינני מכיר אף כלי מוזיקלי שיש לו את איכות הקול המיוחדת הזאת." על הסקסופון
• "בצרפת כולם מעריצים את המוזיקה, אך איש אינו אוהב אותה."
• "צריך לאסוף את האבנים שאנו זורקים; זו תחילתה של אבן פינה."
• "לפחות אני מתון דיי כדי להודות בכך כי חוסר מתינות מהווה את אחת ממגרעותיי."
• "כל מלחין התנסה בצער וביאוש הכרוכים בשכחה של רעיונות שאותם לא היה לו פנאי להעלות על הכתב."
• "אין בכוחה של אהבה להביע את רעיונות המוזיקה, בעוד שהמוזיקה יכולה להביע את רעיונות האהבה."

פורטרט של ברליוז מ־1832

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הקטור ברליוז