פתיחת התפריט הראשי

הקיץ של אביה, סרט טלוויזיה ישראלי שצולם בשנת 1988, באווירה של תחילת שנות החמישים, המבוסס על סיפור ילדותה וספרה האוטוביוגרפי "הקיץ של אביה", פרי עטה של גילה אלמגור.


  • הניה לאביה: "מאמאלה, זה כינים, כל הראש שלך מלא כינים!"
  • הניה לפועה: "מה זה פה? כינים לבת שלי? מה זה פה? מחנה ריכוז?"
  • אביה מתיישבת ליד הניה בתחנת האוטובוס
הניה: "לא צריך קרוב. יש מספיק מקום."
  • אביה אחרי שהיא רואה את הקרחת:"אמא... למה??"
הניה מכסה את הראי במגבת: "לא נסתכל עכשיו...זה יגדל. שיער יגדל. עוד תחייה לך חפתעה..." (במבטא הונגרי)
  • הניה: "אוכל לא אוהבים, אוכל אוכלים." (על שאביה לא אוהבת לאכול לבן.)
  • הניה: "יש לך שפם." (הסימן של היוגורט על השפה העליונה.)
אביה: "גם לך." (מנגבת בעזרת מפית את השפם)
  • הניה: "אמרתי לך לא פעם. אבא שלך מת. מזמן. במלחמה. לפני שנולדת."
אביה: "אבל אף אחד לא מת לפני שהוא רואה את הילד שלו נולד!"
הניה: "כבי אור. אנחנו לא רוטשילד. "
  • ילדה קטנה במושבה:"פרטיזונכה המשוגעת והבת שלה הפושעת/קרחת!"
  • אביה: "אמא, היא לא הכניסה. אמא, היא לא הכניסה. אמא, היא אומרת שהיא לא מכניסה לשיעור שלה אנשים שלא מתלבשים יפה."
  • הניה: אל תשכחי לומר סליחה תודה בבקשה, היא ליידי (במבטא הונגרי)
  • הניה: "לא מתלבשים יפה? אה? פרינססה! מה היא חושבת? היא מלכה של אנגליה? זה נקי! לכי, תגידי לה שזה נקי!"
אביה: "אבל, אמא, הם עוד מעט יגמרו. את לא מבינה? היא שונאת קרחת!"
הניה: "זה יפה! זה יפה מה את לובשת! זה יפה! את הולכת אליה ואומרת לה אני אמרתי זה יותר יפה מפנים שלה."
  • אביה מצלצלת בפעמון בפעם השלישית רות אברמסון: "הקשיבי, ילדה! הפסיקי להטריד!" (טורקת לה את הדלת בפרצוף)
  • אביה למאיה: "מאיה אברמסון, צאי החוצה! יש לי כמה דברים להגיד לך, פרינססה! את זונה! הלוואי שתמותי! את לא מלכת אנגליה! את זונה בת זונה! את והאימא שלך!".
  • רות: "אמרתי לך להסתלק מכאן, ילדה חסרת חינוך."(ושופכת עליה דלי מים.)
הילדות: "יופי, לכי מכאן, אנחנו לא רוצות אותך, לכי לפרטיזונכה שלך."
אביה: "אני אהרוג אותך! אני אהרוג אותך!" (לוקחת אבן וזורקת אותה על עינה השמאלית של מאיה.)
מאיה:"העין שלי!"

"אחת הבנות:"אביה תראי מה עשית"

  • (אביה חוזרת הביתה. הניה נותנת לה סטירה.)
הניה: "היא לא רואה בשתי עיניים שלה. צריך להתפלל שהיא רואה. רק זה חסר לנו. עיניים".
  • הניה: "מר גנץ, משהו קר בשביל לשתות?"
  • הניה: "את חייבת לאכול. את עוד מעט גודלת."
אביה: "לא גודלת, אמא, גדלה."
הניה: "את לא מתקנת לי עברית כל הזמן. אני מדברת עברית טוב מאוד. גם לי יש כל הזמן דברים בראש."
  • מר גנץ: "אני לא מעשן הרבה, אבל אני אומר: אם כבר כבר לעשן, אז רק סיגריות אמריקאיות."
  • אביה: "מה, אמא? אני לא מבינה?"
הניה: "עוד מעט אנחנו חוגגים את המומולדת שלך."
אביה: "אמא, יום הולדת, זה שתי מילים."
הניה: "נו, אז מה אני אמרתי? טוב, אז אנחנו עושים כזה... יום הולדת, את תראי כולם יבואו ליום הולדת שלך ויביאו מתנות והרבה. את תראי מה אמא שלך יודעת לעשות."
  • הניה:"ילדים,בואו למולמולדת של אביה"
  • הניה: "חוצפה האישה הזאת. היא תגיד לי מה לעשות עם הבת שלי. מה איכפת לכהן הזאת אם אנחנו כן נוסעים לים או לא נוסעים לים? מה זה ים? ים? רק חול ולכלוך יש שם. רק מחלות מקבלים במקומות כאלה. אני לא רוצה לראות פרצוף שלה יותר. אני לא רוצה לראות אף אחד! (סוגרת את החלונות)

יש דברים אסור לעבור על זה בשקט. ואני עומדת ומחכה פה לכהן הזאת עד שהיא חוזרת מים שלה. היא תשמע ממני! כולם שומעים ממני! (פותחת את החלונות) יש דברים אסור לעבור על זה בשתיקה! כל אחד צריך לחיות חיים שלו מבלי להתערב בחיים של אחרים!"

אביה: "אמא, אף אחד לא מתערב לך בחיים, הנה, קחי תשתי!" (נותנת לה כוס מים וכדורים)
הניה: (צועקת על בתה) "את לא תפתחי פה לאמא שלך! (מפילה את הכוס והכדורים על הרצפה) נעשית חוצפנית כמו כולם! בן אדם אחרון יפתח פה על אמא שלך! (שוברת צלחות ודברים בתוך הבית)

סגרי חלונות שהשכנים לא ישמעו איך את מתחצפת לאמא שלך!" (סוגרת את החלונות)

אביה: "אמא די!"
הניה: "מה די?! רכבת יש לי בראש, רכבת, זה כל הזמן בראש שלי."

קישורים חיצונייםעריכה