הרג קומנדטורה

הֶרג קוֹמֶנדטוֹרֶה (ביפנית: 騎士団長殺し) היא נובלה מאת הרוקי מורקמי שיצאה לאור ב־2017.

"יש פעם ראשונה לכל דבר."
"נולדתי מצויד במין זיכרון חזותי רב־עוצמה."
"בתחילה זה טרד את מנוחתי, אבל אחרי שהתרגלתי, זה נראה לי טבעי."
"הסיבה והתוצאה להתרחשותם של כל הדברים האלה חמקו אפילו מאלה מאיתנו שהיו מעורבים בהם ישירות."
"החשיבות, הפרספקטיבה והקשר בין המאורעות משתנים לפעמים, ואם אני מסיר את עיניי מהם ולו לרגע, הרצף שייחסתי להם מתחלף במהירות באחר."
" 'מה יש בצד השני' שאלתי. הערפל הלבן מעל הנהר הסתיר את הגדה הנגדית. יכולתי להרגיש את האיש בלי־פנים סוקר את פני מתוך הריקנות. 'מה שיש בצד השני תלוי במה שאתה מחפש. הוא שונה לכל אחד.' "
"היום כשהתעוררתי מתנומה, האיש בלי־פָּנים היה שם לפניי. הוא ישב על כיסא מול הספה שישנתי עליה ונעץ בי זוג עיניים דמיוניות מתוך פנים שלא היו."
"לבי פעם עמומות בחזי. לא היה לי זמן רב. היה עליי למהר. אבל אצבעותיי האוחזות בעיפרון היו פשוטות באוויר, דוממות. הרגשתי כאילו הכול, ממפרק היד עד קצות האצבעות, חסר תחושה. היו אנשים אחדים שהיה עליי לגונן עליהם, וכל שיכולתי לעשות הוא לצייר תמונות."
"התעקשות של אנשים על נוף לים נשגבה מבינתי. העדפתי הרבה יותר להביט בהרים סביב. ההרים מעברו של העמק נמצאו בזרימה מתמדת, שינו צורה עם העונות ומזג האוויר, ואף פעם לא עייפתי מהשינויים הללו."
"לפעמים היה נדמה לי שהתקופה נמשכה נצח, ולפעמים שעברה בן רגע. הרושם שלי השתנה בהתאם ליום."
"אני רוצה להיאחז בכל כוחי באמת המידה ההיפותטית שהצלחתי לעצב. כשחיין חסר אונים הנאחז בפיסת עץ שצפה לקראתו."
"אולי רצתה להרגיש כאב. או שחיפשה את היעדרו של עונג. ואולי ביקשה להעניש את עצמה בצורה כלשהי. אנשים מחפשים כל מיני דברים בחייהם. אבל היה דבר אחד שלא חיפשה. והוא אינטימיות."
"הייתי שואל גם על חיי היומיום ותחומי העניין שלהם. רוב האנשים שמחו, אפילו התלהבו, לדבר על עצמם."
"הייתי צריך להתכחש לאדם שנהייתי. הייתי צריך לקום על רגליי ולעשות משהו בנדון. אבל שוב ושוב דחיתי זאת."

נאמר עליה

"אמנות גבוהה באמצעים פשוטים... יצירה סוחפת ומרשימה." ~ רן בן נון