השבת (ספר)

השבת הוא ספר מאת אברהם יהושע השל, בין ההוגים המשפיעים ביותר על המחשבה היהודית הדתית בארצות הברית. הספר יצא לאור בשנת 1951 ותורגם לעברית בשנת 2004.

אברהם יהושע השל: "השבת הינה מודעות עמוקה להרמוניה ולאחדות."

---

• "ההבחנה בין חומר ורוח איננה ההבחנה העיקרית במחשבה היהודית. החשובה ביותר מבין ההבחנות היא זו שבין הקודש והחול... הלכות השבת מנסות להפנות את הגוף ואת הנפש אל ממד הקדושה."
• "הצגת השבת כ'מלכה' או כ'כלה' איננה האנשה של השבת, אלא הדגמה של תואר אלוהי, המחשה של הצורך האלוהי באהבת האדם; אין היא מייצגת את ישותו של אלוהים אלא את נוכחותו, את יחסו לאדם."
• "לשבת אין רק משמעות משפטית; השבת איננה רק מצב מסוים בתודעה, או דרך של התנהגות; השבת היא תהליך המתרחש בעולם הרוחני."
• "השבת, אם כן, היא יותר מאשר פשרה או הפוגה במלחמת הקיום. השבת הינה מודעות עמוקה להרמוניה ולאחדות השוררות בין האדם לעולמו."
• "נוכחות השבת יוצרת תחושה עמוקה של סימפתיה לכל הדברים, תחושת שותפות ברוח המאחדת את מה שבשמים ואת מה שבארץ."
• "השבת היא המתנה היקרה ביותר שהאנושות קיבלה מבית האוצר של אלוהים."
• "היום השביעי הוא ארמון בזמן אותו אנו בונים. הוא עשוי נשמה, שמחה ואיפוק. המשמעת, באווירת הארמון, מזכירה את הקרבה לנצח."
• "כיצד יעלה בידי האדם לבטא את הכבוד האלוהי נוכח הנצח, אם לא באמצעות הדממה הנוצרת מהגבלת המולת פעולות החולין?"
• "מה יהיה גורלו של עולם שאין בו שבת? יהיה זה עולם... ללא חזון הנשקף מחלון בנצח שנפתח אל הזמן."
• "רק מתוך משמעת רוחנית שכזו יופיע גילוי חדש של הקיום האנושי. אני אומר 'קיום אנושי' ולא 'קיום יהודי', כיוון שהיהדות, שעשויה להיות מאוד קונקרטית, משיבה לבעיות רוחניות."
• "הזמן הוא שירת אלוהים, והדברים שבמרחב הם העיצורים שבשיר. לקדש את הזמן פירושו לשיר את התנועות יחד עם אלוהים."
• "שישה ימים אנו נאבקים בעולם, וסוחטים רווח מן האדמה; בשבת אנו פונים אל הזרע הנצחי הנטוע בנפשנו. שישה ימים אנו מנסים להשתלט על העולם, וביום השביעי עלינו להשכיל לשלוט בעצמיותנו."
• "השבת איננה קיימת למען ימי החולין, ימי החולין קיימים למען השבת. השבת איננה מנגינת ביניים, היא פסגת החיים."
• "השבת מובחנת משאר ימות השבוע כי: · השבת היא יום בו אדם זוכה לחופש; · השבת היא יום בו לא נשתמש בכל אותם כלים שבקלות עלולים ליהפך לכלי הרס וחורבן; · השבת היא יום בו נוכל להיות באמת עצמנו; · השבת היא יום בו נשתחרר מרדידות היום יום; · השבת היא יום בו נשתחרר מחובות שאין מקורן בעצמיותנו; · השבת היא יום בו נהיה מסוגלים להשתחרר מעבודת האלילים של החברה הטכנולוגית; · השבת היא יום בו לא נשתמש בכספים; · השבת היא יום בו נכריז על הפסקת אש במאבקים הכלכליים – ביננו לבין זולתנו וביננו ובין משאבי הטבע. האם יש יום הנושא עימו תקווה גדולה יותר לאנושות מאשר השבת? הפתרונות לבעיות החמורות ביותר של הקיום האנושי לא יימצאו בוויתור על הישגי התרבות הטכנולוגית, אלא בשחרור קיום האדם מתלות מוחלטת בתרבות טכנולוגית זו. היחס הראוי כלפי כל הנכסים החיצוניים הוא, שנכסים אלה אכן יהיו בבעלות האדם. אולם האדם אינו משועבד בהכרח לנכסיו, והוא מסוגל לחיות גם בלעדיהם. ביום השבת מתממש השיחרור מהתרבות הטכנולוגית – אנו נמנעים מלבצע כל פעולה, היוצרת או מקנה צורה מחודשת לדברים הנמצאים במימד המרחב. הזכות הא-לוהית- מלכותית אשר ניתנה לאדם "לכבוש" את הארץ, פוקעת ביום השביעי." ~ עמ' 46 - 47

ראו גם

• אברהם יהושע השל
• ציטוטים מהספר: אלוהים מבקש את האדם