ורגיליוס

משורר רומי

פובליוס ורגליוס מארו (בלטינית: Vergilius) (15 באוקטובר 70 לפנה"ס - 21 בספטמבר 19 לפנה"ס), משורר רומי. יצירותיו עסקו בחיי הנפש ובשאלות הקיום האנושי: החיים והמוות, במשמעותם של יחסי אנוש ובמשפחה, כמו גם ביחסים בין אומות, ובניהול המדינה והצבא.

ורגיליוס

אמרותיו

עריכה
  • "צאצאיך יקטפו את הפרי."
  • "השינה היא אחותו של המוות."
  • "לכל אחד מאתנו יש גיהינום משלו."
  • "הכרתי את היגון ולמדתי לעזור לאביון."
  • "המוות צובט את אוזני, 'חיה', הוא אומר, 'אני קרב ובא'"
  • "הייתי מוכה תדהמה, שערותיי סומרות וגרוני ניחר."
  • "כשאנו עוזבים את הנמל ערים וארצות נסוגות מלפני עינינו."
  • "בכל יום אני משליך את כל מה שיש לי. כבר חייתי וביליתי את דרך מזלי."
  • "היא נמלטת אל הערבה ולהיראות היא מקווה."
  • "נחש מסתתר בעשב."
  • "הבה נצעד בשירה, רחוק ככל האפשר. הדרך תהיה פחות מעייפת."
  • "האהבה כובשת כל דבר. הבה נכנע לה גם אנו."
  • "הו אהבה עריצה, לאן אינך מובילה את לבבותיהם של בני אדם."
  • "אלה המאמינים ביכולתם יכולים לכבוש."
  • "הגורל נוטה חסדו לנועזים."
  • זמן לוקח אתו הכל, אפילו את מחשבתנו."
  • "במשך הגיל הרך, להרגל יש חשיבות רבה."
  • "עבודה עקשנית מתגברת על הכל."
  • "עד כמה מאושרים היו האיכרים, אילו הכירו באושרם!"
  • "אנו מרשים לעצמנו הכל, מלבד להבין."
  • "הוכח את אומץ לבך, בני, כך אנו מתעלים עד לכוכבים."
  • "הייתי מסוגל לשאת כל יגון, אילו יכולתי לצפותו מראש."
  • "אין אדם יכול לשים את מבטחו אלא בעצמו."
  • "כל אחד הולך אחרי רחשי לבו."
  • "הפגיעה חיה בעמקי הלב."
  • "הרעב הוא יועץ רע."
  • "הזמן חולף לבלי שוב."
  • "מאוחר מדי להתייעץ כאשר האויב עומד בשערים."
  • "מאושר מי שיודע את מקורם של הדברים."
  • "אנו מסוגלים כי אנו מאמינים ביכולתנו."
  • "האמינו לבעל הניסיון."
  • "קל לרדת אל השאול. דלתות המוות השחור פתוחות לרווחה יום ולילה. אך, לטפס בחזרה, צעד אחר צעד אל האוויר שלמעלה, זו המשימה."
  • "יותר מפעם אחת הזמן ותהפוכות החיים הופכים את הרע לטוב יותר. הגורל משתעשע ומחזיר למצבו הקודם את מי שבו הוא בוחר."

עם המקור הלטיני

עריכה
  • "אני מפחד מן היוונים אפילו כשהם מציעים מתנות."
  • "ההמונים שותים בצמא סיפורי מלחמה"
    • "המקור הלטיני: "pugnas bibit aure volgus"

מתוך אֶנֵיאִיס

עריכה
  • "כָּכָה יִתְלוֹנֵן, וְהָפְכוּ הַלְּבָבוֹת וְשָׁכַךְ הַזָּעַם,
רַק נִדְרְשֵׁהוּ, כִי יַגִּיד מוֹצָאוֹ וְכָל אֲשֶׁר הֵבִיא
אִתּוֹ, וּמַה הַבִּטָחוֹן – כִּי נָתַן אֶת נַפְשׁוֹ לַשֶּׁבִי.
פַּחַד אָז יִשְׁכַּח הַנַּעַר וְכָכָה אֲמָרָיו יַבִּיעַ."
  • " 'אָנָּה תְּשָׂרְכוּ הַדָּרֶךְ?' אַךְ דָּבָר לֹא עָנוּ הַהוֹלְכִים,
מִהֲרוּ נוּס אֶל הַיַּעַר, וְאֹפֶל הַלַּיְלָה –מִבְטָחָם.
נִפְזְרוּ אָז הַפָּרָשִׁים בִּשְׁבִילִים יְדוּעִים, הִקִּיפוּ
כָּל הַמּוֹצָאִים וְשׁוֹמְרִים הִצִּיגוּ שָׁם אָנָה וָאָנָה."

קישורים חיצוניים

עריכה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ורגיליוס