ז'אן דה לה פונטן

ז'אן דה לה פונטן (בצרפתית: Jean de La Fontaine;‏ 8 ביולי 1621 - 13 באפריל 1695), משורר צרפתי.

מתוך יצירותיו

משלים (1668, 1678, 1693)

"טוב לעשות צדקה; אך עם מי? זו השאלה." ~ בן הכפר והנחש
"צריך לדון? בחצר המלכות קיים שפע יועצים, יש לבצע? שם לא נמצא כבר איש." ~ מועצת העכברים
"אני פונה אליכם הזעירים, אתם שאינכם מסוגלים לעשות דבר." ~ הנחש והפצירה
"כה אמר השועל, והמתחנפים מחאו כף." ~ החיות שחלו בדֶבֶר
"בני אלמוות המנחים את דבריי, עִמְדו על המשמר שלא אומר דבר שאצטער עליו." ~ האיכר מן הדַנובָה
"כשאנו נותנים לרעים אנו תמיד מתחרטים על כך. תן להם אחיזה ברגל אחת ובמהרה הם יאחזו בארבע." ~ כלבת הצייד ובת לוויתה
"העצבות מתעופפת על כנפי הזמן." ~ האלמנה הצעירה
"מדוע טוב הדבר להעמיס על חייך דאגות של עתיד שאינו מענייניך?" ~ הזקן ושלושה הצעירים
"אהבה, אהבה, כשאותנו את תופסת אפשר לומר: שלום לך תבונה" ~ האריה המאוהב
"טוב לדבר, אך לשתוק זה טוב יותר." ~ החולדה והצדפה
"מוטב להיות בודד, מאשר עם שוטים." ~ הדוב והגנן החובב
"מוטב אויב חכם מאשר חבר טיפש." ~ הדוב והגנן החובב
"דבר אינו בעל משקל כמו סוד. להחזיקו מרחוק קשה לגבירות; ואני מכיר גברים רבים שהם נשים." ~ הנשים והסוד
"הניחו לטיפשים לדבר; לידע יש ערך." ~ הנשים והסוד
"עזור לעצמך ומן השמים יעזרו לך." ~ העגלון שעגלתו שקעה בבוץ
"המוות לא מפתיע את החכם. לעזוב את החיים הוא תמיד מוכן. להזהיר את עצמו הוא ידע זה מכבר שיבוא זמן ויצטרך להחליט על המעבר." ~ המוות והעומד למות
"מצא לי בפריז שני בני תמותה בני גילך: בצרפת כולה מצא לי עשרה." ~ המוות והעומד למות
"פֶרֶט, שעל ראשה היה כד של חלב, מונח היטב על כרית, תיארה לעצמה שהיא מגיעה אל העיר ללא תקלה. פזיזה ולבושה קצר... בנעליים שטוחות וחצאית פשוטה." ~ החלבנית וכד החלב
"מי אינו בונה ארמונות בספרד?" ~ החלבנית וכד החלב
"חבר שועל, בריא ורענן, יום אחד הזמין לארוחה את חברתו החסידה. החגיגה הייתה קטנה כי כל עבודה הייתה לו לזרא." ~ השועל והחסידה
"מבוייש כמו שועל שנתפס בידי תרנגולת." ~ השועל והחסידה
"שני שדים מתחלקים בחיינו כרצונם, ומגרשים מאתנו את התבונה... אני מכנה את האחד "אהבה" ואת האחר "תאווה". ~ הרועה והמלך
"כל אחד אומר כי הוא ידיד, אך שוטה הוא מי שמאמין. " ~ דברי סוקראטס
"מוטב לסבול מאשר למות; זו סיסמתם של בני האדם." ~ המוות וחוטב העצים
"אני מתכופף אך אינני נשבר." ~ האלון והשיח
"לעתים אנו זקוקים למישהו קטן יותר מאתנו." ~ האריה והעכבר
"הם ענבי בוסר, וטובים לפראי אדם." ~ השועל והענבים
"החשדנות היא אם הוודאות." ~ החתול והעכבר הזקן
"העבודה היא אוצר." ~ האיכר ובניו
"החמור הגדול מבין השלושה, איננו זה שחושבים עליו כך." ~ הטוחן, בנו והחמור
"משוגע הוא מי שרוצה להשביע את רצון כולם." ~ הטוחן, בנו והחמור
"תחבולות רבות מדי יכולות לקלקל את העניין. אנו מאבדים את הזמן ואת המבחר; אנו משתוקקים, אנו רוצים לעשות הכל. שיהיה לנו דבר אחד, אבל שיהיה טוב." ~ החתול והשועל
"אפילו היופי, מעולה ככל שיהיה, משביע ומרווה. דרוש לי לחם זה וגם אחר; סיסמתי היא גִיוון." ~ הפשטידה והצלופח
" חיים הפוכים! הוא אינו בעל הזהב; הזהב הוא בעליו." ~ הקמצן שאיבד את אוצרו
"הצדק תמיד עם היותר חזק." ~ הזאב והטלה
"הצרצר שכל הקיץ שר, נשאר בחוסר כל כשהגיעה עת הקור." ~ הצרצר והנמלה
"הגזע הגרוע ביותר הוא הסופר." ~ הקוף
"אנו נוכחים תמיד כי הקטנים סובלים בגלל טיפשותם של הגדולים." ~ שני השוורים והצפרדע
"ביצירה אנו מכירים את היוצר." ~ הצרעות והזבובים בדבש
"הסבלנות והזמן עושים יותר מאשר הכוח והזעם." ~ הארי והחולדה
"לכלב חם מזג יש תמיד אוזן קצוצה." ~ הכלב קצוץ האוזניים
"אניני הטעם אומללים; דבר אינו יכול להשביע רצונם." ~ נגד אניני הטעם
"הסופר מקלקל כל מה שיש ברצונו לעשות טוב יותר." ~ חוטב העצים ומרקוריוס
"באהבה, הכול מסתורי." ~ האהבה והשיגעון
"תענוג כפול הוא להכשיל את המכשיל." ~ התרנגול והשועל
"כדי להציל את האשראי, צריך להסתיר את האבידה." ~ העכבר הקירח, השיח והברווז
"אסור ללעוג לאומללים, כי מיהו זה אשר יכול להיות מאושר תמיד?" ~ הארנב והחוגלה
"אין אנו מאמינים ברעה, אלא כאשר היא מגיעה אלינו." ~ הסנונית והציפורים הקטנות

סיפורים ומעשיות (1665, 1666, 1671, 1674)

"אצל ידידים הכול עובר, הכול נסלח; אצל נאהבים הכול טוב, הכול מושלם; אצל נשואים הכול משעמם, הכול רפה."
"בסיכומו של דבר, כמו שאומרים: יש להסתיר את החסדים שאנו עושים בין החולצה לבין הבשר."
"מוטב להיות קבצן עומד על רגליו מאשר קיסר שנקבר."

שירים (1671, 1682)

"ז'אן הלך כמו שבא; הוא אכל את הקרן ואת ההכנסה... שני דברים שבהם הוא התפטם: האחד לישון והאחר להתבטל."
"אנו קוראים על מצחיהם של אלה המוקפים טובין חסרי תועלת, כי הגורל מוכר את מה שאנו סבורים כי הוא נותן."

אהבתם של פסיכה ושל קופידון (1669)

"אני אוהב את המשחקים, את הספרים, את המוזיקה, את העיר ואת הכפר. בקיצור: את כולם. לא קיים דבר שאינו שולט בי, עד כדי תענוג קודר של לב מלנכולי."
"העולם כולו מציית לאהבה; אהבו נא! כל השאר אינו שווה דבר."

מיוחס

"המים היו כה שקופים כמו בימים הכי יפים, ובמעלה ההר, בדרך חולית וקשה, שישה סוסים חזקים משכו מרכבה."
"לא הזהב ולא הגדולה גורמים לנו להיות מאושרים."
"עוד מותר לך לבנות, אבל לנטוע בגיל זה?"
"צריך לעזור זה לזה; זהו חוק הטבע."
"הכיבוש היפה ביותר הוא לכבוש את יצרך."
"לעתים קרובות אנו פוגשים בגורלנו בדרכים שבהן אנו מנסים להימלט ממנו."
"אל נא תצפה אלא לעצמך."
"הלב עושה הכול; כל השאר הוא חסר תועלת."
"מספר הדעות כמספר האנשים."
"אלוהים עשה היטב את כל אשר עשה."
"יצירות ארוכות גורמות לי פחד."
"היצירות הקצרות הן הטובות ביותר."
"'הכול במידה', זה מה שכולם אומרים ואיש אינו עושה."
"ההיעדרות היא הגדולה שבצרות."