זיכרונותיה של נערה מחונכת

זיכרונותיה של נערה מחונכת (בצרפתית: Mémoires d'une jeune fille rangée) הוא ספר מאת סימון דה בובואר על ימי ילדותה ונעוריה בפריז. הספר יצא לאור ב־1958 ותורגם לעברית ב־2010.

"מצאתי חן בעיני עצמי ורציתי למצוא חן בעיני אחרים."

  • ילדותי המוקדמת לא נותר לי אלא רושם מטושטש."
  • "הייתי יושבת על ברכיה, בחיקה הענוג והמבושם, ומכסה בנשיקות את עורה הרענן."
  • "ההגנה, הפינוק, והשעשוע שבחידושים בלתי פוסקים עשו אותי לילדונת שמחה מאוד."
  • "כשידעתי שלא צריך להתייחס ברצינות לכל דבריה של לואיז, לא הקשבתי לה עוד באותה כניעוּת כמקודם."
  • "הורי ענו ברצון לשאלותיי; אי־הידיעה שלי התפוגגה ברגע שניסחתי אותה במילים."
  • "כנראה חוויתי את הסתירה הזאת בעוצמה, אם אני זוכרת כך בפרטי־פרטים את הספר המאויר."
  • "מצאתי חן בעיני עצמי ורציתי למצוא חן בעיני אחרים. ידידיהם של הורי עודדו את יהירותי: הם החניפו לי, פינקו אותי."
  • "יוקרתה של המילה הכתובה הייתה בעיני גדולה עוד יותר מזו של המילה המדוברת."
  • "בבית, גם הפחותה שבזוטות עוררה שפע תגובות והערות; היו מקשיבים בשמחה לסיפורים שלי, חוזרים על הדברים שאמרתי."
  • "הבטחתי לעצמי לא לשכוח, כשאהיה גדולה, שילד בן חמש הוא כבר אדם שלם. בהתייחסם אליי בזלזול, המבוגרים התכחשו לעובדה הזו."
  • "הניצחונות הקטנטנים הללו עודדו אותי שלא להתייחס לכללים, לטקסים ולשגרה כאל עובדה מוגמרת."