חברה יחידה: שירי אהבה וגעגוע יפניים
חברה יחידה: שירי אהבה וגעגוע יפניים (באנגלית: Only Companion: Japanese Poems of Love and Longing) הוא ספר בעריכת ובתרגום סם המיל (Sam Hamill). הספר יצא לאור בשפה האנגלית ב־1992.
- "הערב המאוחר כבר הגיע. אני נועל את הדלת ומחכה בשקט להיא שמברכת אותי לשלום בחלומות." ~ אטומו נו יקמוצ'י (718 - 785)
- "לפעמים כשאני נע ונד, כשאיני מוצא את הדרך בה באתי והדרך מובילה לכל מקום, כל מקום הוא הבית." ~ מוסו סוסקי (1275 - 1351)
- "לבדי ליד פעמון המקדש, התגנבתי כדי לפגוש אותך בסתר, אך עתה הערפל התפזר." ~ יוסאנו אקיקו (1878 - 1942)
- "כשהמרירות שלי הופכת למילים היא נעלמת ובלבי הכעס מתחלף בעצבות." ~ קיוג'וקו טמקיין (1254 - 1332)
- "כשאנו רוצים לשמר את זרעי לב האדם לנצח אנו שבים אל העבר הרחוק, אל שורשיהם של המילים." ~ קיוג' וקו טמקיין (1254 - 1332)
- "הולכים יחדיו בסתיו בהר הגבוה שכמעט ולא ניתן לעברו. כיצד יכולת לקוות באומץ שתוכלי לעשות את המסע הזה לבדך?" ~ הנסיכה אוקו (661 - 701)
- "אנשים אוהבים לרכל ומילותיהם אכזריות. עתה החלטתי: עם שחר אחצה את הנהר, ולא יראו אותי יותר." ~ הנסיכה טאוג'מה (סוף המאה השביעית)
- "השחר כמעט ומגיע אבל עדיין יש חושך בעונה הגשומה הזו. מאחורי אלה עננים מוצא הירח היכן ללון?" ~ קיוהרה פוקהיבו (900 - 930)
- "יש לי הרבה סיבות לפקפק באהבתך ובכנותך: עתה הצער שלי נופל כגשם המתגבר והופך לגשם זלעפות." ~ אריורה נו נריהירה (825 - 880)
- "לו רק אנשים לא היו באים לבקר אותי בהרים הבודדים בהם בניתי את מחבואי הרחק מעינו השופטת של העולם." ~ מוסו סוסקי (1275 - 1351)