חשבון רדום הוא ספר מאת נתן שחם על אדם המבקש להוציא ספר על קורות חייו של סבו המוציא לאור. הספר יצא לאור ב־2013.

"חשתי כי הוא קרוב לי ברוחו גם בלי שהכרתי אותו."

  • "אם הרעיד כתב־יד מיתר בלבי, אני יודע שסופר גדול לפני."
  • אדם הוא אגד של סתירות שאינן מתיישבות זו עם זו."
  • ספרות אינה זקוקה לסלסולי לשון אלא דווקא להפך, לדיבור ישיר."
  • "פטרונם של כל השואלים לנתיבות עולם, הנפעמים מהדר הטבע, התוהים על הנפש."
  • "הצלחתו המטאורית כסוחר לא הרחיקה אותו מתשוקתו האמיתית אל הספרות החילונית."
  • "תוכנם של הספרים יידחס לתוך מאגר מידע עולמי, שיכלול את כל מה שיצרה האנושות."
  • "התייעץ עם מבקרי ספרות נודעים, אבל את עצתם קיבל רק כאשר תאמה את דעתו שלו."
  • "את הביקורת הזאת קיבלתי עליי ברוח של צידוק הדין ולא החזרתי להם איבה כנגד איבה."
  • "הם יצאו מחיי כשהייתי בן שנה ואחד־עשר חודשים – גיל שבו, כמדומני, עדיין אין מבדילים בין צער לרוגז."
  • "קיוויתי כי בביוגרפיה של סבי יופיעו גם הם מפעם לפעם ואוכל להתוודע אליהם מעט יותר."
  • "מהיותי חושד בקדושים שרוב זמנם מוקדש להעמדת פנים, חשתי כי הוא קרוב לי ברוחו גם בלי שהכרתי אותו."
  • "בקסת של דיו נמצאת כל החוכמה שבעולם, צריך רק להיזהר שלא לשפוך דיו רבה מדי במקום שדי בטיפה אחת."
  • "דמותו ההפכפכה של האיש התקיף, טוב המזג, הערמומי, התמים, הנדיב, הקמצן, העקשן, הוותרן, הנלהב, האדיש, אוהב הכבוד ושונא החנופה, המסור למשפחתו וליריביו."
  • "חשוב לדעת כי לא רק היוצרים והמבקרים השתתפו בתחייתה של הספרות העברית החדשה, אלא גם המו"לים, שסיכנו את ממונם כדי להוציא לאור ספרים שאולי היו להם קוראים אבל לא היו להם קונים."
  • "נדמה לי שבקרוב, אולי עוד בימי חיי, יגיע לקצו עידן הספר, והדורות הבאים יתייחסו לספרים כמו שאנחנו מתייחסים לפפירוסים ולחרסים."

נאמר עליו

עריכה
  • "לא תמצאו להטוטים פוסט־מודרניסטים או ניסיונות לחקור סגנונות חדשים. זוהי כתיבה קלאסית – במובן הטוב של המילה... נע באלגנטיות בין משלבים שונים בשפה, החל מחיקוי העברית הסמי־מקראית שהייתה בחיתולי תחייתה בתחילת המאה הקודמת, ועד לעברית המדוברת בת ימינו." ~ סימונה באט