טאהר בן ג'לון

סופר מרוקאי

טאהר בן ג'לון (בצרפתית: Tahar Ben Jelloun, בערבית: طاهر بنجلون) (נולד ב־1 בדצמבר 1944), סופר ומשורר מרוקני החי בצרפת.

מתוך יצירותיועריכה

פונדק האביוניםעריכה

  • "לכל יש סוף; אפילו לגיהינום."
  • "כולנו חרשים כאשר זה מתאים לאושרנו."
  • "הפחד הוא הילד אחוז האימה שבתוכנו."
  • "האיפור הוא תכריכו של היופי."
  • "הנישואים הם חוזה חברתי שלפעמים אינו מתאים לאהבה."
  • "אין אנו אוהבים אלא כאשר אנו שיכורים מן החיים."
  • "אנו מדברים על אהבה כאשר אנו סובלים; היעדרות וצפייה מציתות את אש הייסורים, ואנו מכנים זאת בשם אהבה."
  • "העיניים בלבד אינן מזדקנות לעולם; החיים עוברים עם הזמן מבלי לפגוע במבט."
  • "אין טוב יותר מן המבט והמגע כדי לדעת היכן אנו נמצאים."
  • "הזמן מלמדנו שלא להאמין בנצח."
  • "כולנו מחפשים את הגבול בין החלום לבין המציאות."
  • "כאשר יש וודאות אין אהבה."
  • "התאווה היא רוח סערה המבשרת אסון הרה שואה. זהו סיפור שתמיד נגמר רע."

שיר תהילה לידידותעריכה

  • "השירה איננה מותירה מקום להומור."
  • "ספרייה היא חדר מלא חברים."
  • "הגורל הוא מה שקורה לנו כאשר אין אנו מצפים לו כלל."

מיוחסעריכה

  • "לא ניתן להסביר את הנפש האנושית באמצעות פסיכולוגיה."
  • "היכולת לדמיין בנפשנו מרגיעה יותר מאשר המציאות."
  • "התשוקה מהווה שפע של חיים, שפע של אור שלא ניתן להציגם לראווה בחיי יום-יום."

קישורים חיצונייםעריכה