טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן

אירוע טרור פלסטיני

דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

תהלוכת זיכרון לזיכרם של הנרצחים בהלניסקי, ספטמבר 1972

  • "אנו אומרים שהאחריות בידיהם. תביעתנו היא לחלץ את החטופים בשלום." ~ אבא אבן, ישיבת הממשלה, 5 בספטמבר 1972
  • "למה שרדתי?, גורל, צירוף מקרים. בגלל שבחרתי בחדר מספר 2, החדר בו הייתה המרפסת. לצערי, אנדריי שפיצר לא הקשיב לי." ~ דן אלון
  • "לאולימפיאדת מינכן 72’ לא הייתה נבחרת שחייה. היה רק אברהם מלמד, ששוב הגיע מארצות הברית. הייתי אמור לצאת איתו בתור המאמן שלו, אבל לאחר שהוא עבר את המינימום, הודיעו לנו שלא ניסע, כי הוא איחר בשלוש שעות את שעת השי"ן של קביעת הנבחרת. אלוהים, נראה, אהב אותי. אם לא כן, הייתי אמור להיות במינכן עם המאמנים שנספו." ~ גרשון שפע
  • "הפרק הזה יכול להיות בשביל המחבלים עניין של מיתוס." ~ ישראל גלילי
  • "אף אחד לא התעניין בנו, הניצולים. לתקשורת היה אכפת רק מהנופלים, מהמחבלים והמוסד. וגם לי היה קשה מאוד לדבר." ~ דן אלון
  • "זה לא בסדר שהוועד האולימפי מסרב לקיים דקה דומייה לזכר הספורטאים הישראלים שנטבחו במינכן." ~ בריאן וויליאמס, אולימפיאדת לונדון, 2012, במלאת ארבעים שנה לטבח במינכן