טלי לטוביצקי
משוררת ועורכת ספרותית ישראלית
טלי לטוביצקי (1976 - 2019) היא משוררת ישראלית.
- "אַפְסִיק לְנַקֵּד אֶת הַמֶּרְחָק, לְהוֹסִיף לוֹ סִימָנֵי פִּסּוּק."
- "הִתְקַשַּרְתִּי אֵלַיִךְ כָּל יוֹם, מִתְמָכֶּרֶת לְקוֹלֵךְ הַמֻּקְלָט."
- "עָרֵי עֶצֶב רְעוּעוֹת קִירוֹתֵיהֶן חֲרָדָה וְכָעָס."
- "מה שלימדו אותי הדגים: רק המוכר יכול להפתיע."
- "אֲהוּבָתִי נָסְעָה לְאֶרֶץ לְבָנָה, זָרָה, אֶרֶץ הַנְּשׂוּאִים. מָה מְּאֹד אָרְכָה הַנְּסִיעָה."
- "הַזְּמַן מִתְקַשֶּׁה כְּמוֹ צַלַּחַת רֵיקָה, שֶּׁאֵין עָלֶיהָ דָּבָר שֶׁיָּפִיג כִּי אַתְּ לֹא חוֹזֶרֶת אֵלַי בְּאֶס־אֶם־אֶס, ה־S.O.S שֶׁל שַׂחְיָינֵי הַלֵּב."
- "בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַעֶצֶב חֻמְרָה הִיא לֶחֶם הַבֹּקֶר כָּר הַכְּאֵב לִמְרַאשׁוֹתַי. אֶתְכַּסֶּה בְּגַעְגּוּעַ, שְׂמִיכָה מְחוֹרֶרֶת."
- "הָעוֹלָם מִתְעַרְטֵל מִיָּפְיוֹ, נַעֲשֶׂה חֹל. וְאַתְּ מְבֻגֶּרֶת. בְּבַת אַחַת, אַחֲרֵי שְׁלֹשִים שָׁנָה, קָפַצְת מֵהַיַּלְדָּה לְכָאן, וְרַק הִיא עוֹד מַחֲזִיקָה אוֹתָךְ בַּיָּד."
- "עוֹד זוֹהֵר הָאוֹר שֶׁל הַיַּלְדָּה שֶׁיְּכוֹלָה הַכֹּל כִּי מִלִּבָּהּ הַכֹּל מֵצִיף בְּכֹחַ אַדִּירִים וְדָבָר אֵינוֹ אָדִישׁ לְמַגָּעָהּ, לֹא יָם לֹא אֵשׁ לֹא אֶבֶן."
- "ברגעים כאלה אהבה היא הזיה, אבל את כאן / ואת צוחקת ורוקדת משמחה, בגוף הזהוב המתארך שלך."
- "חצי חיים ראיתי סבל / עכשיו אמזוג בו קורט שמחה / ואת הזמן אתלה על חבל."
- "מוטטת את זכרך עד שהוא ניבט מתוך בבואתי/ שבמסך, הוכחה מעגלית מושלמת:/ החיפוש שלך אינו תואם אף מסמך – / נסי מילים אחרות./ נסי מילים כלליות יותר."
- "לפתוח את הדלת/ אל חדר המדרגות המחורר מחושך,/ מטפטף את תפלותו של סוף היום,/ בלי להבין, בלי להעליל./ לעמוד שם/ בטיפשות העין/ בתדהמה החדשה הזאת:/ שכל זה רק דימוי."
- "וכל הזמן העלים הצהובים שורטים/ מבפנים, רוצים להיאמר./ מחכים בשקט שאמצא להם/ את הצורה הודאית/ שלא ניתן להתכחש לה, אבל היד/ עוד לא יודעת למשש אותם בחושך, כל שכן לומר."
- "הוּא אֵינוֹ דּוֹמֶה לָךְ בִּמְאוּם
- וְגַם הַגֶּשֶׁם לֹא
- נוֹגֵעַ בִּכְתֵפֵךְ,
- לֹא זוֹ שֶׁבַּחֲלוֹם
- וְלֹא זוֹ הַיְשֵׁנָה רָחוֹק מִכָּאן."